[כא, א]
למנצח -
ה' בעזך ישמח מלך -
ה' בעוז שנתת לו ישמח וככה בישועתך.

[כא, ג]
תאות -
מה שיש בלבו.

וארשת -
מה שידבר בפיו והאל"ף נוסף כאל"ף ואזרועך וכמוה: כרשיון מלך פרס.

[כא, ד]
כי -
תי"ו תקדמנו לנוכח השם ויהיה הפועל יוצא לשנים פעולים, כלומר המלך שהוא מוקדם מן הברכות.

עטרת -
זהב עם פז אבנים יקרות סביבה, כי כן מנהג המלכים.
ויתכן היות תי"ו תקדמנו לשון נקבה, בעבור ברכות כדרך: בנות צעדה עלי שור.

[כא, ה]
חיים -
שם לעולם על לשון רבים לא יפרדו, כמו נעורים בתולים זקונים מלואים.

אורך ימים עולם ועד -
עולם הפחות שני דורים.

[כא, ו]
גדול -
כל נושע לעולם יוסיף כבוד.

הוד והדר תשוה -
כמו תשית.

[כא, ז]
כי -
אמר השם לאברהם והיה ברכה והמשורר אמר: ברכות לעד - לנצח הוא וזרעו.

תחדהו -
מגזרת חדוה.

[כא, ח]
כי -
הטעם אין לו בטחון בגבורתו, רק בשם ובחסדו והזכיר עליון כנגד בל ימוט.

[כא, ט]
תמצא -
זה חסד עליון שהשם אומר לדוד: תמצא ידך והיא השמאלית, וככה ידה ליתד תשלחנה.

וטעם תמצא –
כדרך והצרותי להם, למען ימצאו אותם הקולעים.
והטעם: לא יוכלו לנוס ולהפרד ולהמלט.

[כא, י]
תשיתמו, פניך -
כעסך פני ה' חלקם ופניה לא היו לה עוד.

ויש אומרים:
כי כ"ף כתנור אש כמו בי"ת, כדרך: בחצי לילה, כחצות הלילה.

[כא, יא]
פרימו -
תי"ו תאבד לנכח דוד או למשיח, כי אחריו כתוב: כי נטו.

מלת נטו –
יוצאה והפעול הוא רעה.

[כא, יב]
מזמה -
בכח ולא יוכלו להוציאה למעשה.

[כא, יג]
כי -
בעבור היות באתנחתא שבשכם הוא שכם אחד והטעם להיותם נחברים על דרך: והצרותי להם למען ימצאו.

ומלת תכונן –
דרך קצרה, כי הטעם תכונן הקשת בחיצים.

[כא, יד]
רומה -
שב להודות השם בסוף המזמור, כי כל זה יקרה לאויב בסוף בעוז השם כאשר החל: ה' בעזך ישמח מלך.