[כד, א]
לדוד, לה' הארץ ומלואה, כי הוא על ימים -
בעבור שיש מקומות בארץ יקבלו כח עליון כדרך: וזה שער השמים, על כן החל לאמר: לה' הארץ בעבור בהר ה'.

וטעם: לה' הארץ –
כי בדרך התולדת נבראה להיותה תחת המים ובחפץ השם יבש קצתה והיא המחצה אשר הוא מגולה, על כן כי הוא על.

ויאמר רבי משה:

כי פירוש על כמו עם כמו ויבואו האנשים על הנשים והטעם שלא היה על מתכונת ישרה שיחיו בני אדם עליה, כי אם שיהו סביבה ימים ונהרות.

ובן בלעם אמר:

כי הטעם שאינה רחוקה מנהר או ים.

[כד, ג]
מי, הר ה' -
זה הר המוריה וזה המזמור חברו דוד אחר דבר גורן ארונה היבוסי.

ומי יקום -
הטעם לדור בו.

[כד, ד]
נקי -
בעבור היות כל המעשים בידים הזכיר נקי כפים שלא עשה רע והוא בר לבב שהוא העיקר ונפשו עצם כבוד השם, כמו: נשבע ה' בנפשו.

וכתוב נפשי –
דרך כינוי, בעבור כבוד השם על דרך: והייתי אני ובני שלמה חטאים כאשר פירשתיו, והנה הזכיר המעשה והלב והלשון.

[כד, ה]
ישא -
אמר: ישא ברכה כנגד: לא נשא לשוא נפשי.

[כד, ו]
זה -
רמז לדור שנבנה הבית בימיהם במות דוד ואחר כך שב לנכח השם, כי זה הדור הם מבקשי פניך.

סלה -
באמת.

יעקב סלה -
פירוש הם זרע יעקב ואין צורך לפירוש, אחר שאמר תחסר מלת אלהי יעקב.

[כד, ז]
שאו -
אמרו קדמונינו ז"ל:
כי זה רמז להכנס ארון אל בית קדשי הקדשים, על כן כתוב למעלה במקום קדשו וזה שאומר לשערים - דרך משל.
והטעם: היות המקום ששם הארון נכון מכל הר גבוה ונשא, בעבור הכבוד ששוכן שם.

וטעם שערים ופתחי עולם –
שהם רבים.

ופתחי עולם -
שהם עומדים לנצח, בעבור כבוד הכבוד.

וטעם מלך הכבוד –
שבעבורו היה כבוד הבית הגדול.

[כד, ח]
מי -
אם ישאל השואל:
מי זה מלך הכבוד?

התשובה: ה' עזוז וגבור שֶיַרְאֶה גבורתו במעשיו וילחם בעבור קדושיו, והנה הטעם כי בשכון הכבוד בין ישראל ישבו לבטח, כי לא יפחד מן האויב.

[כד, ט]
שאו -
פעם שניה, רמז לשוב הכבוד בבוא הגואל, כי לא היה הכבוד בבית שני.

וראשיכם -
הראשון בעבור אחר, כאילו אמר ושאו פתחי עולם ראשיכם.

[כד, י]
מי -
תוספת והוא בעבור שיעמוד בית שלישי ולא הזכיר גבור מלחמה בעבור וכתתו חרבותם לאתים והארץ תשקט מכל מלחמה.

וטעם ה' צבאות –
שיהיו אנשי הדור כמו מלאכי השם.

וטעם ה' צבאות –
כי נקרא השם ככה, בעבור צבא השמים כאשר פירשתי, לא בעבור צבא ישראל כאשר אמר הגאון.