[כז, א]
לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא -
יש אומרים:
אורי –
בלילה שאין שם אור, כי הנפש תפחד.

וישעי -
ביום.

ויש אומרים:
אורי -
תלוי בדברי הנשמה.

וישעי -
בדברי הגוף.

ומעוז חיי -
קשור הנשמה בגוף, על כן לא יפחד מאדם שיפרידם.

[כז, ב]
בקרוב -
יש אומרים:
בקרוב מגזרת: המלמד ידי לקרב.

ואחרים אמרו:
באשר יקרבו אלי.

ויאמר רבי משה:

כי טעם צרי ואויבי, אנשים ידועים שהיו שונאיו.

[כז, ג]
אם -
גם אם תחנה עלי מחנה - שהם מהגוים ואם הם רבים ואם הצרכתי לבא למלחמה עמהם, בזאת והטעם: שהשם אורי וישעי.

ויש אומרים:
כי בזאת –
היא השאלה הנזכרת אחר כן.

[כז, ד]
אחת -
נראה לי כי זה המזמור חברו דוד באחרית ימיו כאשר נשבעו אנשיו: לא תבא עמנו למלחמה כאשר אפרש במזמור נאם ה' לאדוני.

לחזות בנועם ה' -
שיתגלו לו סודות ממעשה הבורא שלא ירעם ע"כ.

ולבקר בהיכלו -
כמו לא יבקר בין טוב לרע והטעם שהכהנים היושבים תמיד בבית ילמדוהו וירוהו.

ויש אומרים:
לבקר -
ללכת בכל בקר ובקר בהיכל השם, כמו: השכם והערב.

[כז, ה]
כי -
הוא יצפנני ולא יוכל לגעת אלי כל אויב.

בסכה -
הוא ירושלם, כמו: ויהי בשלם סכה.

ביום רעה -
מערכת רעה מכוכבים כנגד מזלו.

וטעם בצור –
כי אהיה בסתר אהלו, כאילו אני בצור מרומים.

[כז, ו]
ועתה -
אע"פ שלא יעשה מהיום מלחמה, ראשי ירום כי הוא בסתר עליון.

זבחי תרועה -
כדרך: וביום שמחתכם, כימי שמחת חזקיהו.

[כז, ז]
שמע -
תחסר מלת אשר, או טעמו זה השם הנכבד שאני קורא ומזכיר.

וחנני וענני -
וזה לאות כי יתפלל בעד ישראל הנלחמים עם הצרים, כי הם אנשיו.

[כז, ח]
לך -
אמר רבי משה:

כי לך בעבורך כמו אמרי לי אחי הוא והטעם אני אומר מה שצוו לנו ביד שלוחיך ואמרת לנו בקשו פני, על כן את פניך ה' אבקש.

[כז, ט]
אל תט -
פועל יוצא והפעול עבדך, כמו קיר נטוי, על כן אחריו עזרתי והטעם עזרני עתה כאשר עזרתני מנעורי ועד עתה.

[כז, י]
כי אבי ואמי -
שהיו סבות בואי בעולם הזה עזבוני במותם, ואתה אספתני תמיד, ואם הוא לשון עתיד כדרך נתתי כסף השדה קח ממני, יעשו עגל בחרב.

[כז, יא]
הורני -
אמר אחד מחכמי לב:

הרוצה להתגבר על שונאיו - יוסיף בעבודת השם.

[כז, יב]
אל, בנפש -
בתאותם בשאט בנפש.

ויפח -
מדבר חמס, כמו: יפיח.

[כז יג]
לולא -
זה קשור באשר לפניו כמעט וימשלו בי שנאי לולי האמנתי בשם ואמרתי לנפשי: קוה אל ה' אז יתברר יושר דברי, שהייתי מוכיח ואמרתי: קוה אל ה'.

[כז, יד]
חזק ויאמץ לבך -
פועל יוצא, והטעם כי השם יאמץ לבך.

וטעם וקוה אל ה' –
תמיד בראשונה ובאחרונה.