[ג, א]
מזמור לדוד בברחו -
רצה הגאון רב סעדיה לקשור כל המזמורים זה עם זה ואמר אחר רגשו גוים כי יקרה להם כמקרה אבשלום ואין יכולת במפרש לקשור ככה וזה המזמור הוא כתוב בספר הראשון, כי חמשה ספרים הם, על כן אין לתמוה אם מצאנו בחמישי בהיותו במערה תפלה, שהיה קודם דבר אבשלום, ומזמור בדרך נבואה שהתנבא שהוא ינצח על ויענני מהר קדשו, כתפילת יונה ותבא אליך תפילתי.

[ג, ב]
ה' מה -
בלשון הקודש נופל על דבר נכבד ונבזה כמו מה רבו מעשיך, מה אנוש כי תזכרנו, ובמקום הזה לתימה וישראל נחלקו בו לג' חלקים:
יש מהם צרים כבני בנימין,
ויש מהם קמים והם בנו ועמשא וקרובים.

ויש אחרים אומרים:
כי נפל ולא יוסיף קום.

[ג, ג]
לנפשי -
בעבור נפשי, כדרך: ואמר פרעה לבני ישראל,
אמרי לי אחי הוא.

ישועתה -
שנים סימנים לשון נקבה דרך צחות, כמו אימתה בצרתה והזכיר על נפשו לו, כמו להריק נפש רעב.
ורבים יפרשו סלה - כמו לנצח, ואיננו נכון.

ומתרגם ספר תהלות לאחרים אמר:
כי מלת סלה אין לה טעם, רק היא לתקון טעם הנגון והעד כי לא תמצא זאת המלה בכל המקרא, כי אם בתפילת חבקוק שלשה שהוא כדרך תהלות על שגיונות, כמו: שגיון לדוד למנצח בנגינותי.

והנה יהיה פירוש סלה לנצח וכתוב על מי מריבה סלה.
ופעם אחת היתה גם כתוב: וקדוש מהר פארן סלה.

ויש אומרים:
כי סלה –
שב אל וקדוש.

ועוד כתיב:
ערות יסוד עד צואר סלה.
והנכון כי טעם סלה כמו: כן הוא, או ככה ואמת הדבר ונכון הוא.

[ג, ד]
ואתה, מגן -
שם ואינו פועל כי היה ראוי להיותו על משקל הנני מסב.

וטעם מגן –
שהוא לא בא במלחמה.

וטעם כבודי –
כי כל המנצח יש לו כבוד.

[ג, ה]
קולי -
והטעם אני לא אבוא במלחמה, רק ארים קולי בתפלה.

מהר קדשו -
בעבור הארון שהיה בציון, נקרא הר הקודש וזה קודם דבר ארונה היבוסי.

[ג, ו]
אני -
לבטח אשכבה ואישן בלילה שהיתה למחרת המלחמה.

ויש אומרים:
כי בנפול מזל האדם - הוא דומה לישן, ובהתעורר המזל להטיב לו - דומה למקיץ.

[ג, ז]
שתו עלי -
כמו שות שתו השערה, כמו נלחמו.

ויש שפירשו:
השתות והטעם כמו רשתות, על כן מלת סביב.

[ג, ח]
קומה -
דע כי שם הפועל הוא בכל פעל עבר או עתיד ואע"פ שאיננו, פעמים כתוב כמו: וברך ולא אשיבנה.

והטעם וברך ברכה וככה וברוב יועצים עצה תקום וככה כי הכית את כל אויבי מכת לחי, או תחסר אות בי"ת, כמו הנמצא בית ה',
כי ששת ימים עשה, ופנה הוא בלחי.

וטעם ושיני רשעים –
כנגד רבים אומרים לנפשי, אז יתברר לכל כי לשם הישועה כי הוא יושיע מי שיחפוץ בו.

וטעם על עמך –
הם הנלחמים בעבור דוד כי הם עם ה' באמת ולא ככה העוזרים לבן לקשור על אביו, והנה התפלל שיברכם השם ולא יפקד מהם במלחמה איש או התנבא.