[לב, א]
לדוד משכיל אשרי נשוי פשע -
יתכן היות זה המזמור על טעם פיוט תחלתו משכיל, או בעבור שכתוב בו אשכילך.

ומלת נשוי פשע –
מבעלי האל"ף בא על דרך בעלי הה"א, או שניהם נמצאים.
והעד ונשאו את כלימתם וכסוי פעול כי וכסה קלון פועל יוצא.
והטעם: כי המוכה או הנגוע בעבור פשע שעשה בגלוי, על כן אמר: אודה עלי פשעי.

ויש שאלה קשה: הנה מצאנו דוד אומר: כי חסיד אני ולא תתן חסידך אם כן איך מצאנו בכמה מזמורים שיש לו פשעים ועונות, כי פשעי אני אדע?

והתשובה: כי לבו היה שלם עם השם ולא פשע ולא חטא, רק כנגד בני אדם יש לו פשיעות בשגגה.

ואחרים אמרו:
שהוא מדבר בעד אחרים שהם בגלות, אם כן מה יעשה במלת כי פשעי אני אדע, שהוא בדבר בת שבע?!
ועוד אפרשנו.

[לב, ב]
אשרי -
הנה כסוי חטאה - הוא העושה תשובה וסר חרון השם ממנו ולא נראתה חטאתו שלא היה עליה עונש.

טעם יחשוב –
ממחשבה או חשבון.

ורמיה -
כמו מרמה.

ויש אומרים:
ואין ברוחו להיות כקשת רמיה.
ועוד אפרשנו.

[לב, ג]
כי -
אם שתקתי שלא אדבר כדבור בני אדם בלו עצמי בשאגתי, כמו האריה שירים קול.

[לב, ד]
כי, ידך -
מכתך כי המכה ביד היא.

לשדי -
מגזרת לשד השמן.
והטעם הליחה החמה שבה חיי האדם, גם בחרבוני קיץ דרך משל, שיבשה הליחה וימיו קרבו למות.

[לב, ה]
חטאתי -
כנגד כסוי חטאה.

ועוני -
כנגד לא יחשב ה' לו עון ופשע, כנגד נשוי פשע.

וטעם אודה –
להתודות.

וטעם נשאת –
ברוח הקודש, או שנשא עד היום עונו.

[לב, ו]
על זאת -
שאתה נושא עון.

לעת מצוא -
כדרך: דרשו ה' בהמצאו.
ובקשת משם את ה' אלהיך ומצאת, או כאשר ימצא לבבו מפונה ממחשבות ופנוי מעסקיו וצרכיו, אז יתפלל על דרך: על כן מצא עבדך את לבו.

טעם לשטף מים רבים –
רמז להמית אויביו במים, כמו: ימשני ממים רבים, או המות והתחלואים והמשילם למים שהתגברו.
וטעם רק כי המים יציקו אחרים וכאילו הוא קשור עם אליו לא יגיעו, וכמוהו בלשוננו הרבה.

[לב, ז]
אתה -
יתכן להיות מצר כמו אויב או הצרת החולי, כמו צר ומצוק, והעד רבים מכאובים.

רני פלט -
אמר רבי משה:

תסובבני פועל יוצא לשנים פעולים קולות מלאכים שאמלט והנה רני כדרך ותעבור הרנה והם יוכיחוני ויאמרו אשכילך בדרך זו תלך כמו זאת ותחסר בי"ת מן עיני.

ויש אומרים:
כטעם רמז.

[לב, ט]
אל תהיו -
זאת היא העצה.

כסוס כפרד -
דרך צחות בלא וי"ו כרע כאח לי ופעמים יחסרו הכ"ף.

א"ר משה:

אל תהיו כדמות הסוס שהוא צריך למתג ולרסן ואמר עדיו כמו לחיו, וכמוהו המשביע בטוב עדייך.

לבלום -
מלה ידועה בלשון חז"ל.

וטעם בל קרוב אליך –
להזיקך.

ויש אומרים:
כי בל קרוב אליך –
חלילה לך מהיותך כסוס, כדרך: ועצת רשעם רחקה מני.

ויש אומרים:
כי תחסר מלת אותו, כאילו כתב: במתג ורסן תפארתו, לבלום אותו.

ועוד: עדיו - על דרך: למצוא עונו לשנוא.

[לב, י]
רבים -
אמר רבי משה:

מי שלא שם לבו לשמור אורחותיו אולי מעדו אשוריו ובעבור זה נקרא רשע.

ויתכן שהוא הנשוי פשע.

וטעם והבוטח בה' –
שלא ישען על הרופאים כאסא, ודע כי הכתוב לא התיר להתרפאות רק ממכת בן אדם, כי השם לבדו הוא רופא ישראל ורפואתו לחזק נפשו ולהוסיף על יראתו.

[לב, יא]
שמחו -
הצדיקים שלא חטאו הם שמחים שלא יבוא עליהם חולי, כי רופאם שהוא השם הוא שומרם והוא יסיר כל מחלה הנמצאים במאכלם.