[מ, א]
למנצח -

[מ, ב]
קוה קויתי -
קוה מלת זרה על דרך השלם, כמו: יסור יסרני יה.

ויט אלי -
בעבור שהוא שוכני מרום, יושבי בשמים.

[מ, ג]
ויעלני -
דרך משל, כי הייתי בשפלותי ברעות שסבבוני האויבים.

יש אומרים:
שאון –
מגזרת שואה.

והנכון: שאון מים רבים או טיט וה"א היון ישרת אחרנית, כדרך: את יום השביעי ואין לו חבר רק ביון מצולה מים עכורים וטיט עב.

והזכיר סלע –
כנגד בור.

וכונן אשורי -
לעלות אל הסלע.

[מ, ד]
ויתן -
טעם לאלהינו בלשון רבים, בעבור יראו רבים ויראו.

[מ, ה]
אשרי -
אז יאמרו אל רהבים בעלי הכח לעזרו, כמו: המחצבת רהב.

ושטי -
תרגום נוטה.

[מ, ו]
רבות -
זה הוא השיר החדש ורבות תאר למלת נפלאותיך, על דרך רבים כל רבים עמים.

ומחשבותיך -
גזרותיך.

אלינו -
בעבורנו, או הוא כמשמעו, ואמר: אלינו, כנגד אלהינו.

אין ערוך -
אין יכולת באדם שיערכם אליך והסוף יוכיח.

ויש אומרים:
שהוא כמו: יערוך לה' ואם היה כן, עצמו מספר ישוב אל נפלאותיך.

[מ, ז]
זבח -
שלמים.

ומנחה -
במרחשת ומחבת.
והטעם: כי מחשבותיך להטיב אלינו לא בעבור תשלומים, והנה הזכיר אחר זבח ומנחה העולה והחטאת.

אמר ר' משה:

כי מלת לא חפצת ישרת בעבור אחר והטעם לא השמעת כזאת באזני בדברך עמי בהר סיני.

והנכון בעיני: לא בקשת זבח רק כרית לי אזנים שאשמע בקולך, כמו: הנה שמוע מזבח טוב.

[מ, ח]
אז -
אמר ר' מרינוס:

כי דוד ידבר כנגד כנסת ישראל וזה רמז לדבר אבותינו בסיני: נעשה ונשמע.

והנכון בעיני: אומר זה בעד נפשו, כי בעת צרתו נדר נדר צוה לכותבו שישיר שיר חדש, ועתה באתי לשלם הנדר.
והנכון שהנדר הוא לעשות וזה כל חפצי.

[מ, ט]
ותורתך בתוך מעי -
בסתר על דרך: אכול את המגלה הזאת.

[מ, י]
בשרתי צדק -
ומלת בשרתי לחבר כל בשר, להגיד דבר חדש טוב או רע, כמו: ויען המבשר.

[מ, יא]
צדקתך -
כנגד בשרתי צדק והנה בגלוי ובסתר.

[מ, יב]
אתה, חסדך ואמתך -
שספרתי לקהל רב, הם יצרוני מכל צר.

[מ, יג]
כי -
העונש והרע הבא על האדם יקרא עון, כי הוא היה הסבה לביאת הרעה, כמו: גדול עוני, ויגדל עון בת עמי, אם יקרך עון וככה השיגוני עונותי ולא יכלתי לראות על דרך וכסה את עין הארץ, בעבור שאין לעונותי מספר, או ולא יכולתי לראות מראה הלב, כמו: וירא יעקב.

ולבי עזבני -
כאילו נשארתי בלא לב.

[מ, יד]
רצה, לעזרתי חושה -
להיות עזרתי, או שם התאר, כמו לעזרני.

[מ, טו]
יבושו, לספותה -
כמו: האף תספה.

[מ, טז]
ישומו -
ישומו הם בסוף הבושת שיעשו לי.

ויש אומרים:
כנגד שכר, כמו לעולם עקב, והנה בשתם על שני פירושים דקדוקו אחד.

[מ, יז]
ישישו -
זה טעם בשרתי צדק.

[מ, יח]
אני -
אחשב עצמי כי אני עני ואביון ולא אוכל לעמוד לפני אויבי.

יחשב לי -
זה והטעם שפלות לבי, או לי במקום בעבורי, כמו: הנלחם לכם.

אל תאחר -
פועל עומד, כמו: מדוע אחרו.