מז, א]
למנצח לבני קרח -
זה המזמור לימות המשיח.

ורבי משה אמר:

כי בבבל נאמר.

ויש אומרים:
כי בימי דוד בהעלותם הארון, והעד עלה אלהים בתרועה ואיננו נכון, בעבור יבחר לנו את נחלתינו והמפרש זה השיב זה רמז להר המוריה, כי לא נדע כאשר נאמר זה המזמור.

[מז, ב]
כל -
אם על ימי דוד יהיו כל העמים שהיו תחת יד דוד ואם על ימי המשיח כמשמעו, והוא הנכון.

[מו, ג]
כי -
זה הוא קול הרנה הכרוז, כמו: ותעבור הרנה.

[מז, ד]
ידבר -
ינהג כעדר בתוך הדברו והטעם הוא מלך על כל הארץ, והנה הכל בידו.

[מז, ה]
יבחר -
אם בבבל או על ימי המשיח, ישוב ישראל אל נחלתם.

[מז, ו]
עלה -
על ארון שנגנז שיעלה ויראה.

ואחרים אמרו הטעם:
כי השם ישים העמים תחתינו ועת שנריע עליהם בחצוצרות וקול שופר, השם יעלה ממנו, על כן קראו עליון.

[מז, ז]
זמרו -
הטעם, זמרו השם שהוא נודע במעשיו בשקול דעת הלב, ולמלכנו שנודע לנו לבדנו בשכון כבודו עמנו.

[מז, ח]
כי -
בעבור שהזכיר למלכנו אמר: כי מלך על כל הארץ.

זמרו -
זה כל משכיל.

[מז, ט]
מלך -
כעמים רבות בדורות שעברו, הראה השם מלכותו כאשר עשה משפט ונקמה בגוים, וזה טעם ישב על כסא קדשו, או ככה יאמר בדור המשיח, על כן יאספו.

[מז, י]
נדיבי -
הנכבדים מעמים.

וטעם אלהי אברהם –
להיות עם לאל אברהם והזכירו בעבור הנפש שעשה בחרן וקרא בכל מקום בשם ה'.

מגני ארץ -
הם המלכים, כמו לה' מגיננו, אז יהיה השם לעיני הכל מאד נעלה.