[ה, א]
למנצח אל הנחילות -
אל כמו על בטעם כמו ותתפלל על ה', אל הנער הזה להפך ולא יתחלף האל"ף בעי"ן, רק אותיות אהו"י הם המתחלפים ושי"ן בסמ"ך, כי הם קרובים במוצא.

והנחילות -
תחילת פיוט אולי הוא מגזרה ינחלו לכם, כדרך: האכילה ההיא.

[ה, ב]
אמרי האזינה -
מגזרת אזנים הטה אזנך.

בינה -
לשון ציווי, כמו: שימה נא.

הגיגי -
כפול העי"ן כי מן הגא הוא כמו זנוניה ואמר לשם בינה, כדרך בן אדם וככה ודע לבבי, גם האזינה והטעם שיתברר לכל כי אין ספק כי הכל ידע, ואין לו צורך לאזנים כדרך הנוטע אזן הלא ישמע.

הקשיבה -
זאת הגזרה קשורה עם למ"ד, על כן לא נכון לדבר מי יקשיבני.

וטעם מלכי –
אין לי מלך שאשוע אליו, רק אתה לבדך.

[ה, ד]
ה' -
טעם בקר –
כל בקר, כמו: חדשים לבקרים.

ופעול אערוך לך –
חסר כאילו אמר אערוך לך תפלתי כאשר פירשתי, כי כח שמות בפעלים וברך ולא אשיבנה וברוב יועצים תקום בעתידים כאילו כתוב למעלה כי אליך אתפלל תפלתי ומלת לך עם בקר אערוך לך מושכת עצמה ואחרת עמה, כמו יכפה אף והנה הוא ואצפה לך.

[ה, ה]
כי -
טעם ה' שיש לך להטיב הרשע לא תחפוץ, בעבור שהזכיר מלכי.

לא יגורך רע -
יגור עמך כמו ישכבנה, וככה גדלני כאב גדל עמי ורע הוא אדם לא שם דבר, והעד לא יתיצבו הוללים מלעיגים לנגד עיניך, כמשפט אנשי ארץ.

[ה, ו]
לא -
טעם יתיצבו –
כדרך העבדים נצבים על מלכם.

[ה, ז]
תאבד איש דמים ומרמה -
הוא הרכיל, כמו: חץ שחוט לשונם מרמה.

יתעב ה' -
השם הוא הפועל והטעם שהוא נתעב בעיניו ונמאס.

[ה, ח]
ואני -
שב לאשר החל בקר תשמע קולי, שהוא בא אל בית השם ואין עמו מנחה להשתחות בהיכלו, כמביא מראשית פרי האדמה ששם כתוב והשתחוית לפני ה' אלהיך.
והנה הטעם: אין לי מנחה רק להודות ברוב חסדך עלי.

וטעם ביראתך –
אין לי במה אשתחוה רק ביראתי ממך, כדרך ובעבור תהיה יראתו על פניכם, כי האחרים יראו מהשם.

[ה, ט]
ה' -
תחלת תפלתי שתנחני בדרך צדקתך.

למען שוררי -
כי אפחד שתמעד רגלי ותענישני, אז ישמחו שוררי וטעמו מגזרת אשורנו ולא קרוב כמו עוין את דוד המסתכלים ביום רעה.

ומלת הישר –
כמו: היצא אתך.

[ה, י]
כי אין בפיהו -
בפי כל אחד מהם כמו: מבכה על בניה מאנה להנחם כי איננו.
ונכונה תואר למלה, או דברה וככה יענה עזות ומאכלו בריאה.

קרבם -
הוא הלב הנסתר.

הוות -
מגזרה הוה להם למלך כי יחשבו מחשבות רעות, אולי תהיינה ותקומנה.

קבר פתוח -
אסון מיד.

יחליקון -
מגזרת איש חלק והכל מגזרת חלק כחלק בעבור היות החלקים שוים.

[ה, יא]
האשימם -
האל"ף שרש או תתחלף כיו"ד תישמנה, כמו: והאדמה לא תשם.

וטעם ממועצותיהם –
כי עצתם תפילם.

[ה, יב]
וישמחו -
טעם ותסך עלימו –
בעבור שהזכיר חוסי בך והמלה מפעלי הכפל ובא הסמ"ך בלא דגש, על דרך והקל מעליך.

[ה, יג]
כי -
זה הפסוק דבק בעליון, כי אוהבי שמך ישמחו, בך בראותם שתדיח הרשעים ותברך הצדיק.

יש אומרים:
תעטרנו -
מהבנין הקל, כמו עוטרים אל דוד.
והנכון שהוא מבנין הנוסף על דרך: יעשרנו המלך, שהוא יעשרנו והוא יוצא לשנים פעולים והפעול באמת הוא רצון, כי הקב"ה מעטיר רצון את הצדיק הרי שהצדיק פעול במקצת מאת הקב"ה, שהוא עטור מן הרצון, אך את הרצון הוא פעול לבדו באמת.