[נח, א]
למנצח -

[נח, ב]
האמנם אלם -
יש אומרים:
כי אלם קהל, כמו: מאלמים אלומים.

ור' משה אמר:

בעבור שנאלמתם מדבר הצדק הזה, הוא הדבור באמת.

[נח, ג]
אף, עולות -
כמו: ועולתה קפצה פיה בלבבכם העול שתעשו, וזה המזמור נאמר על השופטים.

חמס ידיכם -
דם השוחד.

וטעם תפלסון –
תשקלו אותו עד שלא ירגיש אדם בחמס שתעשו, והטעם תעשו חמס, כאילו הוא מפולס.

[נח, ד]
זורו -
פועל עבר על משקל: כי אורו עיני.
והטעם: כי מעת הולדם הם זרים בתולדתם משאר הילודים.

ותעו -
כפול בטעם.

[נח, ה]
חמת -
סמוך ולא נכתב למי נסמך, כדרך: ושכורת ולא מיין.

וטעם חמת –
שם ממית.

וטעם אוטם אזנו –
הוא שיספר אחרי כן: אשר לא ישמע, ולא לקול חובר חברים.

[נח, ז]
אלהים -
בעבור שהם טורפים בפיהם ידמה אותם לכפירים, כי הלשון בינות השנים.

[נח, ח]
ימאסו -
האל"ף תחת אות הכפל, כדרך אשר בזאו נהרים ארצו.

יתהלכו למו -
עד אשר לא ימצאו.

וטעם ידרוך חציו –
תחסר מלת הדורך, כמו: ויאמר ליוסף, כאילו הוא כתוב ידרוך הדורך חציו אליהם.

והזכיר חציו -
מקום קשתו, כי דריכת הקשת הוא בעבור לירות החצים.

יתמוללו -
כמו: ימולל ויבש.

[נח, ט]
כמו שבלול -
בדברי הקדמונים ז"ל:

ברא שבלול והוא כדמות דג במים שימס בהליכתו.

ויש אומרים:
כי למ"ד שבלול כפול והוא כמו: שבולת מים גם הוא נכון.

ועתה אומר דקדוק אשת.
דע כי הה"א סימן לשון נקבה עטרה תפארה וכאשר יחליפו הה"א בתי"ו תשוב המלה מלעיל, בין שתהיה המלה סמוכה כמו תפארת ישראל או אינה סמוכה וככה עטרת תפארת, וככה אשת בתחלה אשה ואחר כן אשת בין שתהיה סמוכה כמו אשת איש או לא תהיה סמוכה כאשת יפת תואר.

[נח, י]
בטרם יבינו -
אמר רב היי ז"ל:

כי גמילת פרח העץ כמו קשות.

ובדברי חכמי ישראל:

אביונות והנה הטעם בטרם שיגמילו הסירות ישוב אטד ישערם השם ממקומם.

וטעם חי –
כאשר הם בכח החי, שהם לחים.

כמו חרון -
כאדם שיסער העץ ממקומו בחרון.

ויש אומרים:
בטרם יבינו המבינים שיגדלו סירותיכם שהם קוצים קטנים וישובו, כמו: אטד, שהם גדולים כמו שיעשה החי בחרות אפו, כן יסערם השם.

[נח, יא]
ישמח צדיק -
כנגד אלם צדק.

[נח, יב]
ויאמר, שפטים -
המלאכים, כי ממכון שבתך תבואנה הגזרות על כל הארץ, בדבר השם הנכבד.