[עב, א]
לשלמה, למלך תן -
נבואת דוד, או אחד מהמשוררים על שלמה או על משיח והוא אות למ"ד, כמו בעבור, כמו וללוי אמר כי תומיך ואוריך, לנכח השם.

והחל אלהים - בעבור משפטיך.
והטעם שהשם נתן לו רשות לעשות משפטי אלהים.

וככה וצדקתך –
ושיהיה שופט צדק.

[עב, ב]
וככה פירוש, ידין.

וטעם וענייך – שהשרים, גם העשירים יתגברו עליהם.

[עא, ג]
ישאו -
הטעם כי בהיות המלך שופט צדק ירבה שלום בארץ.

וטעם הרים –
שאין שם יישוב.

וטעם בצדקה –
בעבור הצדקה ישאו הרים וגבעות שלום כדרך בבעל פעור.

ויש אומרים:
כי בצדקה, כמו: שלום.

[עב, ד]
ישפוט -
כדרך שפטני אלהים, יעשה להם משפט.

ועושק –
הוא הלוקח הון חבירו במרמה ופיתוי ובסתר, ושלמה ברוב חכמתו יכיר העושק.

[עב, ה]
יראוך -
וכאשר ידכא העושק יראוך כל העושקים.

וטעם עם שמש –
כל הימים שתעמוד השמש וככה ולפני ירח, כדרך: ידכאום לפני עש.

[עב, ו]
ירד -
מארמונו אל בית המשפט, או ירד משפט שהזכיר ישפוט עניי, כדרך יערוף כמטר.

ומלת גז –
מפעלי הכפל מגזרת לגזוז גזי המלך.

זרזיף -
מלה מארבע אותיות אין ריע לה.
וטעמה: רווי או שובע.

[עב, ז]
יפרח -
המטר יפריח, על כן הזכיר יפרח.
והטעם: שירבו הצדיקים ויפרח רוב שלום, או רוב שלום יהיה בימיו, עד שלא יהי ירח.
והטעם: תמיד.

[עב, ח]
וירד -
אם על שלמה מים –
סוף.

עד ים –
פלשתים.

ומנהר -
זה פרת.

ואפסי ארץ -
זה מדבר, והנה הזכיר אורך ארץ ישראל ורחבה.

ואם על המשיח,
מים -
הדרומי הנקרא הים האדום אל ים צפון, שהוא ים אוקיינוס.

ומנהר -
נהר יוצא מעדן שהוא בתחלת מזרח ועד אפסי ארץ, שהוא בסוף מערב.

[עב, ט]
לפניו, ציים -
השוכנים בארץ ציה.
והנכון בעיני: בעלי הספינות כאשר כתוב אחריו תרשיש ואיים שהוא כמו איי הים.

ורבי משה אמר:

כי איים השוכנים עם איה במדבר.

ואיננו נכון, ומלת ישיבו שיתנו זה תמיד, כמו: והשיב למלך ישראל.

ויש אומרים:
בתשובת כל שנה יתנו מס.

[עב, י]
אשכר -
כמו מנחה.

[עב, יא]
וישתחוו -
פרט להזכיר מלכי תרשיש ושבא ואחר כן כלל וישתחוו לו כל מלכים, כל גוים שהם תחת ידיהם.

[עב, יב]
כי -
הטעם כי הוא ידין המלכים גם העמים, והמלך העני, כנגד אחר יצילנו.

[עב, יג]
יחוס -
על הדל ואביון מהעמים.

[עב, יד]
מתוך -
הוא העושק בסתר.

וחמס -
בגלוי, מגזרת נחמסו עקביך, ואע"פ שהם אביונים.

וייקר דמם -
כדרך: דמים לו.
והטעם יקרים הם בעיניו לא ירצה שיהרגו על כן אחריו -

[עב, טו]
ויחי -
כל אחד מהם ולא די שיחייהו עד יעשירהו, וזה טעם ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו כל עני.

[עב, טז]
יהי -
העני כפיסת בר כמו פס ידא כף זורעת בר בארץ, או בראש הרים וירעש זה הפרי שהוא הבר. והטעם: שיהיה גדול שירעש כעצי לבנון.

ויציצו מעיר -
כמו בעיר, הפך והנותר בבשר ובלחם.

ויש אומרים:
כי בר, כמו: כבור ידי ואין טעם לו.

[עב, יז]
יהי שמו -
שם שלמה או המשיח.

ינון -
בניין נפעל, כמו יכון מגזרת נין ינוב וירבה.

[עב, יח]
ברוך -
אז יאמרו כל הגוים: ברוך השם אלהי ישראל.

וטעם עושה נפלאות לבדו, שעשה תמיד בעבור ישראל.

[עב, יט]
וברוך -
טעם שם כבודו הוא השם הנכבד שהוא שם העצם, כי אין לשם שם בכל הלשונות שהוא שם העצם רק תואר, כמו ה', גם אלהים ושדי ועל כן כתוב: זה שמי לעלם, כי הוא שם אחד לבדו, וככה ושמו אחד.

וטעם וימלא כבודו – תהלתו.

אמן -
מגזרת אמונה.

[עב, כ]
כלו -
יש אומרים:
אז ימלאו תפלות בן ישי.

ויש אומרים:
כי כלו - כמו כללו יפייך ואיננו נכון.

ור' יהודה הלוי אמר:
בעבור שהוא סוף ספר, כתב כן הסופר הראשון כאשר נכתוב אנחנו, ברוך נותן ליעף כח.