ראב"ע תהלים פרק עו
[עו, א]
למנצח בנגינות -
על נגינות שונות, או נועם פיוט תחלתו כן.
[עו, ב]
נודע -
כדרך:
כי נודע דוד לכל.
וטעם
ביהודה –
שהם יושבי ירושלם.
[עו, ג]
ויהי בשלם -
היא ירושלם אולי נקראה כן, כי היא שלימה כנגד שער השמים, או שהיא ראויה להיות בשלום, או קראוה כן על דרך תפלה, כדרך:
שאלו שלום ירושלם.
[עו, ד]
שמה -
א"ר משה:
כי זה המזמור נאמר על מלחמת אויב שצר על ירושלם ונחלש ודימה החצים לרשפים וכניצוצים שהם עפים.
ושבר -
ישרת בעבור אחר
ושבר מגן וחרב וכלי
מלחמה באמת.
[עו, ה]
נאור -
אין דבר נראה שהוא נכבד שאיננו גוף והוא עצם דבר, רק האור לבדו.
ומלת
נאור –
כמו נכון והנה זה כנגד הכבוד ואדיר, כמו:
אדיר במרום ה'.
וטעם
מהררי טרף –
שלא יוכל אדם לעלות שם.
א"ר משה הכהן:
אם הצר שנפחד ממנו ישגב בהרים, שמשם ירדו החיות לא ינצל.
ואין טעם בדבריו.
גם מפרשים אמרו:
כי
נאור מגזרת
נאר מקדשו, כמו משחית, והנו"ן שרש.
והנה שם התואר כמו קרוב ורחוק, אך הוא פועל יוצא, כמו:
ושבח אני.
[עו, ו]
אשתוללו -
האל"ף תחת ה"א התפעל כמו אתחבר, ויחסר בי"ת ממלת
שנתם.
[עו, ז]
מגערתך -
טעם
אלהי יעקב, כאשר הזכיר בתחלה:
בישראל גדול שמו.
וטעם
נרדם –
כל אחד מאנשי חיל הנזכרים בפסוק ראשון, והוא הוא נרדם
כל איש חיל ורכב וסוס.
[עו, ח]
אתה -
הטעם
אתה לבדך
נורא והיה האחד מספיק וכמוהו:
ה' מעון אתה היית לנו, כי היה מספיק ה' מעון היית לנו, ומאז כמו מאז הפקיד אותו.
[עו, ט]
משמים -
כי כל הגזרות באות משמים.
וטעם
השמעת כאשר ישמעו כל יושבי הארץ שישבת לכסא ודנת באמת, אז יראו הנשארים ממך וישקוט כל אחד במקומו ולא יבואו לעיר קדשך להלחם עליה.
ויש אומרים:
כי טעם
ארץ יראה –
הרשעים.
ושקטה –
הצדיקים.
[עו, י]
בקום -
זה הפסוק דבק, עם הבא אחריו.
אמר ר' משה:
כן פירוש הפסוק כאשר תעשה דין בבעלי החמות, תודה לך כל חמת אדם.
והטעם כל אדם בחמתו ירא ממך.
ולפי דעתי: כאשר תודה לך
חמת אדם והם הצרים על ירושלם, אז שארית
חמות תחגור ותקשור ותהיינה ברשותך, להתיר מהם כפי חפצך.
[עו, יב]
נדרו -
יתכן שאמרו כן אנשי ירושלם בעת צרתם, או כאשר
תחגור שארית חמות יאמרו אלה לאלה נדרו ושלמו.
למורא =
בעבור המורא.
ורבי משה אמר:
כי הוא תאר, כמו הוא מוראכם.
[עו, יג]
יבצור -
דרך משל כטעם יכרות מגזרת בציר וזה דבק כי כל סביבות ירושלם יובילו שי בראותם, כי השם
יבצור רוח נגידים, שהוא נורא למלכי ארץ, כמו: על כל
מלכי ארץ.