ראב"ע תהלים פרק פו
[פו, א]
תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי עני -
דרך צחות.
ועני ואביון -
בעיניו או כנגד מלכי הגוים, או התפלל זאת התפלה לפני מלכו.
[פו, ב]
שמרה -
יש אומרים:
כי שמרה פעל עבר כמו:
זכרה ירושלם,כי
נפשי שמרה מה שראוי לשמור עד היותי
חסיד.
ויאמר רבי יהודה בן בלעם:
כי הטעם שמור נפשי עד שאהי תמיד חסיד.
והנכון: שמלת
שמרה נפשי כמו:
שמרה נפשי והצילני כי אני חסיד, ואיננו זר כי במזמור:
זדים קמו עלי, גם הוא אמר:
לא תתן חסידך, יגמלני כצדקי.
[פו, ג]
חנני -
אין לי מה אעשה, רק
שאקרא אליך כל היום שתחנני.
[פו, ד]
שמח -
טעם
אליך ה' נפשי אשא, כדרך:
ואליו הוא נושא את נפשו.
[פו, ה]
כי -
טוב לטובים.
וסלח -
לחטאים.
ורב חסד לכל קוראיך -
כנגד:
כי אליך אקרא כל היום.
[פו, ו]
האזינה -
שתעשה חסד עמי, כי אתה
רב חסד.
[פו, ז]
ביום -
לא אקרא לנסותך ולא לשוא כי אני בצרה.
וטעם
כי תענני –
שאדע דעת אמת כי תענני, בעבור
שאין כמוך באלהים, ה' כדברי משה:
כה' אלהינו בכל קראינו אליו.
[פו, ט]
כל -
כאשר יראו הגוים שסבבוני כי אני בצרה גדולה כאשר יספרו לאחרים שהושעתני,
כי אני עני ואביון, אז יבאו אליך הגוים לכבוד שמך.
[פו, י]
כי -
אז יספרו הגוים גדולתך ויכחשו אלהיהם ויודו כי
אתה אלהים לבדך ואלהיהם אינם אלהים.
[פו, יא]
הורני -
בראותי בדרך נבואה כי יענהו השם והוא מתחנן לתקן לו סבות ועלילות להוסיף
ליראה את
שמך.
ומלת
יחד –
מגזרת יחיד, או חבר מגזרת יחד.
[פו, יב]
אודך -
על החסד שגמלתני הכתוב אחריו, הוסיף דוד במלת עצמו לעולם יותר מן הגוים שאמר עליהם ויכבדו והוסיף על הגוים המכבדים שמו מלת
לעולם.
[פו, יג]
כי תחתיה -
תואר לשאול,
כי לא שאול תודך.
[פו, יד]
אלהים זדים -
כנגד
כי חסיד אני.
ועריצים -
כנגד
כי עני ואביון.
[פו, יז]
עשה -
טעם אות שיפלא בעיני הרואים.
ונחמתני -
מהצרות שעברו עלי.