[צח, א]
מזמור שירו לה' שיר חדש -
הושיעה לו ימינו, כמו: ותושע לי זרועי.

וטעם וזרוע קדשו –
שהיא נטויה ותגיעה למקום חפצו, אולי זה המזמור על ביאת הגואל.

[צח, ב]
הודיע -
לשון עבר.
והעד: גלה צדקתו ומה היא הצדקה זאת היא -

[צח, ג]
זכר, כל אפסי ארץ -
כנגד מקומות הישוב שהם שבעה גבולות בצפון ואחד בדרום.

[צח, ד]
הריעו -
להשמיע הקול.
וכן פצחו ורננו.

[צח, ה]
זמרו, בכנור -
לבדו, ובכנור וקול זמרה.

[צח, ו]
בחצוצרות -
הוסיף מלת המלך, כי כן משפט היוצאים לקראתו בבואו.

[צח, ז]
ירעם -
כדרך: וירגזו ההרים, או הטעם כי שלום יהיה בכל הארץ.

[צח, ח]
נהרות -
הטעם כי בני אדם שהם בספינות הים ובנהרות ובהרים ירונו.

[צח, ט]
לפני -
הכל ירונו בבואו לשפוט הארץ.