פסוק א
תעמוד ברחוק. כאלו תעמוד ברחוק מקום ותעלים עצמך בעת צרה:

פסוק ב
בגאות. בעבור רוב גאותו רודף את העני ותופש אותו במחשבתו אשר חשב לתפשו בו:

פסוק ג
כי הלל רשע. בעבור שהרשע מהלל ומשבח עצמו על שהשיג תאותו והגזלן בעת עשותו נאצות אז יתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי לא נעשה בו דבר ע"כ מלא לב האדם לעשות רע :

פסוק ד
כגובה. כאשר גבהה חמתו על מי חושב שאין מי דורש במעשיו וכל מחשבותיו הוא שאין אלהים בעולם לפרוע לו על מעשיו:

פסוק ה
יחילו. על שבכל עת יצליח בדרכיו ומשפטיך מסולק ממנו ובהפחה מועטת מאבד את שונאיו:

פסוק ו
אמר בלבו. לזאת חושב שלא ינטה לעולם להיות מושפל לארץ
לדור ודור. אף לאחר כמה דורות יצליח ולא יראה ברעה:

פסוק ז
אלה. ממלא פיו בשבועות שוא ומרמה
תחת לשונו. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ח
ישב. הרשע יושב במארב החצרים ולוכד את הנקי והורגו בסתר
עיניו. עושה עצמו כמסתיר עין מן העני וכאלו אין דעתו עליו לבל יהיה נשמר:

פסוק ט
יארוב. במקום נסתר יארוב וכאריה האורב בסוכו כן יארוב לחטוף את העני
במשכו. אמר לשון הנופל בצייד המושך חבל הרשת ללכוד את הבא בה:

פסוק י
ידכה ישח. מראה עצמו כתוש וכפוף לבל ירגישו בו אבל מפיל בכחו הרב את העניים:

פסוק יא
אמר. כ"ז הוא על כי חושב או האל שכח מעשיו או שאינו משגיח בהם:

פסוק יב
קומה. לזה קום והרם ידיך עליו להכותו ואל תשכח העניים הנלכדים בידו:

פסוק יג
על מה. בעבור מה מלאה לב הרשע לנאץ את אלהים כי חושב בלבו שאינך דורש מעשיו:

פסוק יד
ראתה. אבל באמת ראיתה מעשיו כי מעולם רואה אתה העמל והכעס מה שהרשע עושה
לתת בידך. ובידך לתת לאיש כדרכיו ולכן יעזוב העני בטחונו מכל אדם וישען עליך כי מעולם אתה עוזר ליתום אשר חלפה עזרתו :

פסוק טו
שבר. לזה שבור חוזק הרשע למען יבין כי יש אלהים שופטים
ורע. ואז אף הרגיל לעשות רע כשתדרוש רשעו לא תמצא כי יחזור למוטב כשיראה שאתה עושה דין ברשעים :

פסוק טז
ה' מלך וגו'. הלא מלכותך לעולם וככחך אז כחך עתה והלוא אבדו גוים מארצו בעבור מעשיהם הרעים לזה עשה כן גם עתה לאבד הרשעים:

פסוק יז
תאות. הלא מעולם שמעת למלאות תאות ענוים לכן גם עתה כשלבם נכון להתפלל בכוונת הלב שמע אליהם ומלא תאותם:

פסוק יח
לשפוט. לקחת משפטם מיד עושקיהם
בל יוסיף. ולא יוסיף עוד העושק לערוץ ולהכאיב לבני אדם כאשר יראה כי שלם תשלם: