פסוק א
חסד ומשפט. כאשר אשירה לך על החסד כן אשירה לך על המשפט ולא אהרהר אחר מדה"ד:

פסוק ב
אשכילה. אתן לב על דרך התמים ומתאוה אני לה לאמר מתי תבוא אלי ואקיימנה כי כל חפצי שיזדמן מצוה לידי
בקרב ביתי. ר"ל בהצנע כמו בפרהסיא:

פסוק ג
לא אשית. לא אסתכל בדברי רשע
עשה. מעשה סטים שנאתי ולא ידבק בי מה מהם:

פסוק ד
לבב עקש. מי שלבו עקש יסור ממני ולא אתחבר עמו
רע. איש רע לא יהיה מיודעי ואוהבי :

פסוק ה
מלשני. המלשין בסתר על רעהו אכרית אותו
גבה עינים. הוא בעל גאוה
ורחב לבב. החומד ומתאוה לכל דבר
אותו לא אוכל. לא אוכל לסבול אותו כי המעשים האלה שנואים בעיני:

פסוק ו
עיני. נותן אני את עיני בנאמני ארץ לשבת הם עמדי:

פסוק ז
לא ישב. אין אני מניח לשבת בביתי איש עושה מעשה רמיה
לא יכון. לא יהיה נכון לשבת נגד עיני:

פסוק ח
לבקרים. בכל בוקר בזריזות רב אכרית כל רשעי ארץ בכדי להכרית וגו' עד שלא ישאר אחד: