פסוק ב
יאמרו. גאולי ה' יאמרו הודו וגו' על אשר גאלם מיד צר:

פסוק ג
ומארצות. האנשים אשר קבצם מארצות המזרח וגו' לשוב למקומם
ומים. מאיי הים:

פסוק ד
תעו. פעמים תעו במדבר שממה ולא מצאו דרך ההולך לעיר מיושבת:

פסוק ה
רעבים. היו רעבים וצמאים מחסרון לחם ומים
תתעטף. כשאדם הוא בצרה הוא מדוכא וכפוף וכאלו הוא עטוף קצתו בקצתו:

פסוק ו
בצר להם. בעת היה צר להם
ממצוקותיהם. הציל אותם מן המצוקה ההיא:

פסוק ז
וידריכם. נתן בלבם לדרוך בדרך ישרה:

פסוק ח
יודו. האנשים ההם יודו לה' חסדו ויספרו נפלאותיו לבני אדם לפרסם הנס:

פסוק ט
כי השביע. בעבור כי השביע נפש המתאוה בהיותו תועה
מלא טוב. כאשר באו אל עיר מושב:

פסוק י
יושבי. האנשים היושבים במקום חושך והמה אסורים בקשרים המענים ובכבלי ברזל:

פסוק יא
כי המרו. ובגמול העונש בא על כי המרו אמרי אל:

פסוק יב
ויכנע. ולכן הכניע לבם בעמל המאסר וכשלו בצרה ולא מצאו עוזר:

פסוק יד
ינתק. יעתק מהם קשרי מאסרם ר"ל פטרם ממאסרם כאלו העתיק הקשרים:

פסוק טז
כי שבר. על כי שבר וגו' ר"ל הוציאם ממאסרם כאלו שבר דלתות בית הסוהר וגדע הבריחים:

פסוק יז
אוילים. האנשים אוילים אשר מחטא דרך פשעם ומעונותיהם המה מעונים בחלי ומכאוב:

פסוק יח
תתעב. כדרך החולה הממאס באכילה
ויגיעו. קרובים המה למות:

פסוק כ
ישלח דברו. לא כרפואת הרופאים שהמה בסממנים כ"א מרפא במאמרו
משחיתותם. משחת הקבר שהיה קרוב להם:

פסוק כב
זבחי תודה. קרבן תודה הבא על הנס:

פסוק כג
יורדי הים. האנשים היורדים בים בספינות (ועל כי שפת הים היא ממעל וממנה יורדים למטה אל הים לזה אמר יורדי הים)
עושי מלאכה. היא תחבולות הפנות האניה אל המקום הנרצה:

פסוק כה
ויאמר. כאשר יאמר ה' תעמוד רוח סערה והיא תרומם גלי הים :

פסוק כו
יעלו שמים. אנשי הספינה עולים למעלה לצד השמים וחוזרים ויורדים עד התהום כי הגלים מגביהים הספינה למעלה ואח"ז מורידים אותה למטה עם אנשיה
ברעה. ברעת הפחד תמוג נפשם:

פסוק כז
יחוגו. והמה נעים ונדים בתוך הספינה בעבור גודל תנועת הספינה עד שא"א לעמוד במקום עמדם וכדרך השכור
וכל חכמתם. אשר למדו והשכילו בהנהגת הספינה כל החכמה יהיה נשחת כי לא יועילו בחכמתם:

פסוק כט
יקם סערה לדממה. ר"ל הסערה שהקים ישיבנה לדממה וגלי הים לא יהמו עוד:

פסוק ל
וישמחו. אנשי הספינה ישמחו כאשר ישתקו הגלים
וינחם. והמקום ינהגם אל הגבול אשר חפצו ללכת אליו:

פסוק לב
בקהל עם. בקבוץ עם רב:

פסוק לג
ישם נהרות. ר"ל מלבד הנסים האלה יעשה עוד פלאות דבר וחלופו כי ישם נהרות להיות מקום יובש כמדבר
ומוצאי וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק לד
ארץ פרי. ואז הארץ העושה פרי תהיה נהפך להיות עפרה מלוח בל יעשה פרי
מרעת. ר"ל לא על חנם יעשה כזאת כ"א בעבור רעת יושביה וגמולם הוא משלם:

פסוק לה
ישם מדבר. מקום יובש כמדבר ישים למקום אגמי מים
וארץ ציה. כפל הדבר במ"ש:

פסוק לו
ויושב שם. ובמקום ההוא מושיב אנשים שהיו רעבים עד הנה מבלי מצוא מקום להחיות נפשם
ויכוננו. והם יכוננו את המקום ההוא להיות עיר מושב לבל תחסר כל בה:

פסוק לז
ויעשו. השדות והכרמים
פרי תבואה. הכרמים יעשו פרי והשדות תבואה:

פסוק לט
וימעטו. ר"ל וכן בהפך כי בעונם ימעטו וישוחו עד לעפר מן הרעה אשר תהיה עצורה ועכובה אצלם ומן היגון אשר תהי' עליהם:

פסוק מ
שופך. פעמים יביא בזיון הרבה על נדיבים
ויתעם. עושה אותם תועים ללכת באורח תוהו לא בדרך ישר ר"ל שוגים בדעתם :

פסוק מא
וישגב. ר"ל וכן בהפך כי מחזק את האביון מן העוני שהיה בו ומוליד משפחות רבות כעדרי הצאן:

פסוק מב
יראו ישרים. הטובה הבאה להאביון
וישמחו. בראותם השגחת המקום
וכל עולה. כל איש עולה יסגור פיו ויכבש מלדבר על כי יראה מפלאות ההשגחה:

פסוק מג
מי חכם. מי אשר נשאו לבו בחכמה וישמור בלבו אלה הדברים יהיו מתבוננים אליו חסדי ה' ר"ל בשום אלה הדברים על הלב יהיו נגלים אליו חסדי ה' ויבן אותם: