פסוק א
אלהי תהלתי. אתה אלהי תהלתי שאני מהלל לך בכל עת
אל תחרש. אל תשתוק מלהפרע מן המציקים לי:

פסוק ב
ופי מרמה. פי איש מרמה
עלי פתחו. לדבר עלי סרה
לשון שקר. מראים עצמם כאוהבים לבל אהיה נשמר מהם:

פסוק ג
ודברי שנאה. אבל בלבם סבבו אותי בדברי שנאה ולוחמים עמדי בחנם כי לא גמלתי להם רעה מעולם:

פסוק ד
תחת אהבתי. במקום האהבה שאני אוהב אותם המה נוטרים עלי שנאה בלב
ואני תפלה. עכ"ז אני איש תפלה להם כמ"ש ואני בחלותם לבושי שק וגו' (לעיל לה):

פסוק ה
תחת טובה. במקום טובה:

פסוק ו
הפקד. לכן הפקד עליו רשע כדמותו ולא יחמול עליו
על ימינו. להיות נכון אצלו לקטרג עליו:

פסוק ז
בהשפטו. כשיהיה נשפט על מעשיו יצא חייב
תהיה לחטאה. לא תחשב לזכות כ"א למזכרת עון לומר עליו בשמים איך מלאו לבו לשאול צרכיו מה', ואין לבו שלם עמו:

פסוק ח
פקודתו. עשרו וקנינו שהוא פקיד וממונה עליהם:

פסוק י
ונוע ינועו. יהיו נעים ונדים לשאול פת לחם גם ישאלו וידרשו מתן ממקום מושבותם מבתיהם החריבות ר"ל גם על הפתחים ישאלו גם במושבותם מעוברי דרך:

פסוק יא
ינקש. הנושה בו ישים פח יקוש ללכוד לעצמו את הכל והנכרים ממנו שאינם ראוים לירשו ישללו עשרו:

פסוק יב
אל יהי. לא יהיה לו שום אוהב להיות מושך עליו חסד ולא יהיה מי אשר יחנן ליתומיו:

פסוק יג
יהי אחריתו. בנו יהיה לכריתה ובדור האחר שאחר בנו ר"ל בדור השלישי ימח שם האב והבן כי ימותו ואינם וישכחו מן הלב:

פסוק יד
יזכר עון אבותיו. יהיה נזכר לו עון אבותיו לענשו גם עליהם וכמ"ש פוקד עון אבות על בנים (שמות כ)
אל תמח. אלא יהיה נזכר על בנה:

פסוק טו
יהיו נגד ה'. לקטרג עליו ובעבור זה יכרת זכרם מן הארץ:

פסוק טז
יען. בעבור אשר לא זכר לעשות חסד למי שצריך אל החסד ורדף העניים ונשברי לב להמית אותם:

פסוק יז
ויאהב קללה. אהב לעשות דברים אשר הקללה מעותדת לבוא עליהם ולכן תבא עליו הקללה המעותדת
ולא חפץ בברכה. לא רצה לעשות דברים אשר הברכה מעותדת לבוא עליהם ולכן תהיה הברכה ההיא רחוקה ממנו :

פסוק יח
וילבש. יהיה מעוטף בקללה כמדו המעטפת את כל גופו
ותבא. הקללה תבוא בקרבו בשפע רב כמים
וכשמן. עם כי המשיחה היא למעלה על הגוף עכ"ז באה היא בהעצמות כן הקללה תרד בו אל חדרי בטן אל עצמו ובשרו:

פסוק יט
כבגד יעטה. הקללה תהיה על גופו מסביב כבגד העוטה כל הגוף
ולמזח. יחגור הקללה תמיד להיות לו למזח:

פסוק כ
זאת פעולת. זהו גמול פעולת שטני מאת ה' וגמול הדוברים רע על נפשי:

פסוק כא
עשה אתי. חסד ואמת
למען שמך. למען יוגדל שמך
כי טוב חסדך. כאשר חסדך טוב לכל כן הצילני גם אני :

פסוק כב
כי עני. אני נכנע ומושפל כעני ואביון ולבי נעשה חלל בקרבי מגודל הפחד והתוגה :

פסוק כג
כצל כנטותו. כמו הצל וחוזר ומפרש כמו נטיית הצל שאינו בא מפאת עצמו כ"א ע"י נטיית הדבר העושה הצל כן נהלכתי אני ר"ל מהלכי לא באה מפאת עצמי ומרצוני כ"א ע"י מכריחים הלכתי גולה ומטולטל
ננערתי כארבה. ננערתי ממקום למקום כמו הארבה שאין לו קן מיוחד וננער מגדר לגדר:

פסוק כד
מצום. בעבור הצום כשלו ברכי ונחלשו
משמן. מהיות בו שומן:

פסוק כה
ואני. בעבור מרבית הצום המה מחרפים אותי בלעג ובזיון
יראוני. כאשר יראוני יניעון עלי בראשם בדרך לעג:

פסוק כז
וידעו. תן בלבם לדעת ולהבין כי ידך עשתה זאת התשועה ולא באה במקרה:

פסוק כח
יקללו המה. אף כי המה מקללים אתה תהפכם לברכה ואם כי קמו עלי מה בכך הלא קמו ויבושו כי לא יוכלו לי ואני אשמח במפלתם:

פסוק כט
בשתם. הבושת אשר תבוא עליהם יעטוף אותם מסביב כעטיפת המעיל:

פסוק לא
כי יעמוד. כאשר יעמוד לימין האביון להושיעו מיד הרשעים השופטים לקחת נפשו במשפטם המקולקל: