פסוק א
נאם ה' לאדוני. ארז"ל כאשר נצח אברהם את אמרפל והמלכים אשר אתו שאלו מלכי העובדי כו"מ את אליעזר עבדו היאך במתי מספר נצח אברהם עם רב כזה והשיב להם ה' אמר לאדוני אברהם שב בבטחון לתשועת ימיני ולא אשקוט עד אשים אויביך מרמס לרגליך כהדום הזה:

פסוק ב
מטה עוזך. משען כחך
ישלח ה' מציון. ר"ל לא תנצחם בכחך כי אם בכח ה' השוכן עתה בציון
רדה. תמשול בקרב אויביך:

פסוק ג
עמך נדבות. העם אשר יבאו עמך במלחמה הנה יבואו בנדבת לבם ולא בעבור קבלת שכר מה והם אנשי ענר אשכול וממרא
ביום חילך. ביום המלחמה אשר תלחם בכח ואמצות הלב
בהדרי קודש. והוא בגמול על שאתה מהודר בקדושה
מרחם. מעת צאתך מרחם אמך אתה דרוש לי למלאות שאלתך
לך טל ילדותך. מה שהכרתני מעת הילדות יהיה לך לנייח נפש כטל הזה שהוא נוח לכל :

פסוק ד
ולא ינחם. לחזור משבועתו ולחשוב מחשבה אחרת
אתה כהן. השבועה היתה אשר ממך תצא הכהונה
על דברתי. על ענין מלכי צדק ר"ל כמו מלכי צדק שנאמר בו ומלכי צדק וגו' והוא כהן (בראשית יד):

פסוק ה
ה' על ימינך. כאלו אל מול אברהם ידבר לומר על כי היה ה' על ימינך לזה מחץ והכה ביום הראות אפו ותגרת מלחמתו את המלכים האלה ולא בכח הזרוע :

פסוק ו
ידין בגוים. ה' הוא עשה דין ומשפט בהגוים ההם עד שמקום המלחמה היה מלא גויות מפגרים מתים
מחץ ראש. הוא הכה ראש כ"א על ארץ הכאה רבה עד לא יוסיף לקום :

פסוק ז
מנחל בדרך ישתה. היה שבע מדם הרוגיהם כמו השותה מים די שבעו מנחל השוטף בדרך שבני אדם הולכים שאין מי ימחה בידו כי מימיו מרובים והוא במקום המופקר לכל כן מן השמים הפקירו לו דמם והרבה להכות בהם
על כן. על כי מן השמים הפקירו לו דמם לכן היה מרים ראש לנצח אותם אבל לא בכח ידיו התגבר עליהם: