פסוק א
הללויה. וחזר ופי' הללו עבדי ה' אבל לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי :

פסוק ב
יהי. ר"ל אמרו בההלל יהי שם וגו':

פסוק ג
ממזרח. מפי היושבים במזרח וגו' מפי כולם מהולל שם ה':

פסוק ד
כבודו. משכן כבוד שכינתו היא על השמים:

פסוק ה
מי כה'. מי עניו כמוהו כי אף אם אמנם הוא מגביה א"ע לשבת מעל השמים:

פסוק ו
המשפילי. הוא משפיל עיניו להשגיח על כל הנעשה בשמים ובארץ כי למול רוממתו אף השמים יחשבו לאין:

פסוק ז
מקימי. בהשגחתו מקים את הדל מן העפר
מאשפות. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ח
להושיבי. ועוד מרבה כבודם עד כי ישבו עם נדיבים וחזר ופירש עם נדיבי עמו והמה המעולים שבנדיבים :

פסוק ט
מושיבי. הוא מושיב את העקרה בבית כי בעודה עקרה שבתה הבית מעט פעם בחוץ פעם ברחובות להפיג צערה וה' בהשגחתו פותח רחמה ותלד ותשב בבית ותהיה א"כ אם הבנים שמחה בהיותה יושבת בביתה עם בניה
הללויה. בעבור כל זה הללו את יה: