פסוק א
בצאת. בעת יצאו ישראל ממצרים
בית יעקב. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ב
היתה. בעת ההיא היה יהודה עם קדושו וישראל בכללו עם ממשלתו:

פסוק ג
הים ראה. את ישראל באים אל תוך הים ונס ממקומו ונעשה חרב
הירדן. בימי יהושע סיבב הירדן לחזור לאחור לבלתי לכת דרך מהלכו:

פסוק ד
ההרים רקדו. בשעת מתן תורה רקדו ההרים כאילים מגודל החרדה:

פסוק ה
מה לך הים. כאלו שואל אל הים מה לך כי תנוס מדוע זה תנוס ומדוע תסוב הירדן לאחור :

פסוק ו
ההרים. מה לכם ההרים כי תרקדו וגו':

פסוק ז
מלפני. כאילו ישיבו לומר אנו נסים וגו' מלפני פחד האדון החולל את הארץ
מלפני וגו'. כפל הדבר במלות שונות:

פסוק ח
ההופכי. ההופך את הצור היבש להיות אגם מים
חלמיש. כפל הדבר במ"ש: