פסוק א
לא לנו. לא למען צדקותינו עשה רק תן כבוד לשמך להיות מכובד בעבור החסד וקיום האמת שתעשה עמנו:

פסוק ב
איה נא. איה אלהינו מדוע לא יריב ריב עמו כמאז :

פסוק ג
ואלהינו. אבל אלהינו יושב בשמים ואפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ"ש גבור למעלה ולזה עושה כל אשר חפץ וככחו אז כחו עתה ומוסב למעלה לומר תן כבוד לשמך ורמה ידך למען יסכר פיהם:

פסוק ד
עצביהם. הן עצביהם של עכו"ם אין בהם ממש כי עשויים הם מכסף וזהב מעשי ידי אדם ולא אלהים המה:

פסוק ה
פה להם. עם כי יש להם פה הלא לא ידברו וגו' :

פסוק ז
ידיהם. עם כי ידיהם עשויים המה הלא לא ימששון בהם:

פסוק ח
כמוהם. קלל את העושים אותם לאלהים ואמר שיהיו כמוהם לבל ידברו וגו'
כל. וכן יהיה כל הבוטח בהם :

פסוק ט
ישראל. אבל ישראל הוא בוטח בה', כי מעולם הוא עזרם ומגינם ר"ל הוא למו למחסה כמו מגן על הלובשו:

פסוק יא
יראי ה'. המה הגרים:

פסוק יב
ה' זכרנו. ה' אשר זכרנו מעולם הוא יברך וחוזר ומפרש את מי יברך ואמר יברך את בית ישראל וגו':

פסוק יד
יוסף. בכל עת יוסף עליכם ברכה:

פסוק טו
ברוכים. אתם תהיו ברוכים לה' העושה שמים וארץ ור"ל יברך אתכם ויחזור ויברך:

פסוק טז
השמים. עם כי השמים המה שמים לה' מיוחד למכון שבתו מ"מ ישגיח בארץ ונתנה לבני אדם למי שישר בעיניו ותהיו אתם לברכה בקרב הארץ:

פסוק יז
לא המתים. עכו"ם העומדים למות מיתת עולם לא יהללו את יה על הטובה הבאה כי לא עליהם תהיה
ולא וגו'. כפל הדבר במלות שונות:

פסוק יח
ואנחנו. אבל אנחנו העומדים לחיים ולקבל טובה נברך את יה מעתה ועד עולם על הברכות והטובות הנוספות בכל עת ולזה הללו את יה בכל זמן: