פסוק א
רבת צררוני. לעתיד יאמרו ישראל הן רבת עם צררו אותי מעת נעורי:

פסוק ב
רבת וגו'. ר"ל עם כי רבים קמו עלי מ"מ גם כולם לא יכלו לי לעשות בי כלה:

פסוק ג
על גבי. החורשים את האדמה חרשו על גבי והאריכו עוד מענית המחרישה רוצה לומר הכבידו עול כבד וזמן מרובה:

פסוק ד
ה' צדיק. אבל ה' הצדיק קצץ חבלי העבותות הרשעים מה שאסרו אותי בהם, ר"ל התיר מעלי מאסר הגלות:

פסוק ה
יבושו. בראותם שיצאתי מתחת ידיהם
ויסוגו אחור. דרך המתבייש לחזור לאחוריו בדרך בואו:

פסוק ו
כחציר גגות. כעשב הגדל על הגגות שקודם התלישה נתייבש מחום השמש ולפי מעט הלחלוחית בהעפר אשר תחתיה:

פסוק ז
שלא מלא. ר"ל שלא בא לכלל קצירה למלאות הקוצר את כפו מהם כדרך הקוצרים שממלאים מלא הכף וקוצרים בבת אחת
וחצנו מעמר. מוסב על שלא מלא שאמר בתחלת המקרא לומר שלא מלא חצנו, ר"ל לא מלא כנף בגדו מן העומרים כי לא קצרוהו כלל:

פסוק ח
ולא אמרו. דרך העוברים בצד הקוצרים לומר להם ברכת ה' אליכם וברכנו אתכם וגו' אבל על חציר הגגות לא אמרו העוברים כזאת כי לא בא לכלל קצירה וכחציר הזה יהיו שונאי ציון כי יכלו מן העולם עד לא יבואו ימי הזקנה: