פסוק ב
עד אנה. עד מתי אהיה נד ומטולטל וכי תשכחני נצח:

פסוק ג
אשית עצות. אשים עצות איך להמלט מן היגון אשר בלבבי כל היום:

פסוק ד
הביטה. ראה בעניי וענני
האירה עיני. להתחכם בעצה מועלת להנצל מיד האויב כי פן אהיה נלכד בידו ואישן שינת המות כי יאבד נפשי:

פסוק ה
פן יאמר. אם לא למעני תעשה עשה פן יאמר האויב יכלתיו ורמה ידי וצרי ישמחו כאשר אהיה נוטה ליפול לארץ:

פסוק ו
ואני. מעולם כאשר בטחתי בחסדך היה לבי שמח בהישועה הבאה ממך
אשירה. גם עתה אשירה לה' כאשר יגמול עלי חסדו: