מצודות דוד, תהלים פרק קלא



פסוק א
לא גבה לבי. במחשבת הלב לא הייתי מתגאה
ולא רמו עיני.
במעשה להשתרר ביותר להרים עין למעלה כדרך גסי הרוח
ולא הלכתי בגדולות.
לא עשיתי דברים גדולים ונפלאים בבניינים נאים ומגדלים גבוהים להראות גדולה וכבוד כדרך שהמלכים עושים
ממני.
ר"ל יותר מהצורך ומהראוי לי:

פסוק ב
אם לא. הוא ענין שבועה כאומר אם לא עשיתי כן יבא עלי עונש כזאת וגזם ולא אמר
שויתי ודוממתי.
המשלתי נפשי כתנוק הנגמל משדי אמו שכל בטחונו על אמו כן כל בטחוני בה'
כגמול עלי נפשי.
הנפש אשר עלי ובקרבי היא כתנוק הנגמל וכפל הדבר להתמדתו:

פסוק ג
יחל ישראל. ר"ל ממני ראו וכן עשו גם אתם וקוו אל ה' מעתה ועד עולם:

הפרק הבא    הפרק הקודם