פסוק א
חקרתני. חקרת מחשבות לבי ותדע אותם:

פסוק ב
שבתי וקומי. מחשבות שבתי וקומי
בנתה. תבין לרעיון לבבי מזמן רחוק ר"ל משעה שנבראתי:

פסוק ג
ארחי ורבעי. דרכי ורבצי סבבת וגדרת להם חוק וגבול שלא יעבור
הסכנתה. ר"ל אתה יודעם כאדם המורגל בדבר שיודע כל בה:

פסוק ד
כי אין מלה. כאשר המלה עדיין איננה בלשוני ולא החילותי לדבר הן אתה ה' ידעת כל המלה טרם דברתיה:

פסוק ה
אחור וקדם. צרת עלי מסביב מאחור ומקדם לבל אברח ושמת עלי כפך להכות בי ר"ל אני תמיד בידך ואין לי מנוס והמשיל הדבר לאנשי חיל הצרים על עיר מסביב לבלי תת יוצא ומכים בהם כרצונם:

פסוק ו
פליאה דעת ממני. מכוסה ממני ידיעת הצלה ממך
נשגבה. דבר תחבולת ההצלה חזקה וקשה מאוד לא אוכל לדעתה :

פסוק ז
אנה. איה המקום אשר אלך להסתר מרוח כעסך ואנה אברח ממך והוא ענין מליצה והפלגה:

פסוק ח
אם אסק. אם אעלה אל השמים הלא אתה שם ואם אעשה לי משכב בשאול מתחת לארץ הלא הנך גם שם:

פסוק ט
אשא כנפי שחר. אם אמרתי אשא כנפים לעוף חיש מהר בקצה הים כשחר הזה המבהיק ברגע אחת עד קצה העולם:

פסוק י
גם שם. הלא גם באחרית הים ידך תנחני וימינך תאחזני להוליך אותי אחר חפצך ואם כן אברח מידך לידך:

פסוק יא
ואומר. ואם אומר אך חשכת הלילה יחשיך בעדי ובו אסתר
ולילה. אבל הלילה האיר בעדני ותראני בלילה כמו ביום:

פסוק יב
גם חושך. כי גם החושך לא יחשיך דבר ממך ואליך יאיר הלילה כיום
כחשכה כאורה. שוים הם למולך זה כזה ואין הפרש ביניהם:

פסוק יג
קנית כליותי. הלא כליותי קנוים המה לך כי אתה בראתם עם כי המה במקום היותר נסתר בגוף ואיך א"כ נסתר ממך כל דבר
תסוכני. בעודי בבטן אמי במקום חושך סככת אותי בבשר ועור ואיך א"כ יחשיך ממך כל חושך:

פסוק יד
על כי נוראות נפליתי. על אשר עלילות נוראות נפליתי ר"ל פלאי יצירתי היתה בעלילות נוראות וגדולות
נפלאים מעשיך. מעשיך המה מכוסים ולא ידעתים אף כי נפשי היא משכלת ויודעת מאד דברים מושכלים עכ"ז פלאי מעשיך איננה יודעת:

פסוק טו
לא נכחד עצמי ממך. לא נעלם ממך עצמות גופי ותכונתי בעוד אשר נעשיתי בסתר בבית הרחם ונרקמתי בתחתיות הארץ ר"ל במקום השפל במדור התחתון שבמעי אמי:

פסוק טז
גלמי. בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי הנה אז ראו אותה עיניך
כולם יכתבו. כל המקרים כולם ידועים לך כאלו כתובים לפניך בספר
ימים יוצרו. אף כי יהיו בימים אשר יוצרו לאחר זמן
ולו אחד בהם. כי לפניו אחד הוא בכל אלה כי אין לפניו הפרש אם כבר נעשה אם שיהיה לאחר זמן הכל אחד:

פסוק יז
ולי מה יקרו. מה מאוד יקרו לפני מחשבותיך ומה מאוד עצמו ורבו ראשי הדברים וכללותיהם:

פסוק יח
אספרם. איך אספרם והמה רבים מחול הים ואף אם הייתי כל הימים ביקיצה מבלי שינה ואפילו בעודי בעולם אהיה אני עמך בשמים ולא אטרד בטרדות אנושית עכ"ז א"א לספרם:

פסוק יט
אם תקטול. ר"ל אם אמנם הכל גלוי לך ועכ"ז ירשיעו הרשעים לזאת נכון הדבר אשר תקטול את הרשע ואנשי שופכי דמים אשר מאסתי אותם לאמר להם סורו ממני ולא ארצה לשבת עמהם:

פסוק כ
אשר יומרוך למזימה. הם מרוממים אותך למען עשות את הזמה ר"ל שאומרים הנה רם ה' ואין זה כבודו להשגיח בעולם השפל וכל עצם כוונת מחשבתם לעשות את הזמה
נשוא לשוא עריך. אתה מנושא ומרומם בפי שונאיך למען עשות את השוא ואינם מרוממים אותך בעבור כבודך וכפל הדבר במ"ש כדרך המליצה:

פסוק כא
משנאיך. המשניאים מצותיך בעיני הבריות בדברי רשע כאלה
ובתקוממיך. בהאנשים הרשעים האלה הקמים עליך להכחיש את ההשגחה
אתקוטט. אעשה עמהם מריבה וקטטה:

פסוק כב
תכלית שנאה. ר"ל סוף השנאה שאין למעלה הימנה
לאויבים. נחשבו בעיני כאלו היו אויבים ומבקשים רעתי עם כי לא עשו לי מאומה רע:

פסוק כג
ודע. עד שתדע מחשבות לבבי
בחנני וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק כד
אם דרך עוצב בי. אם המחשבות דורכים בדרך המרגיז ומעציב למקום
ונחני. ר"ל אם כן הוא נחני בדרך שכל בני עולם הולכים כי טוב לי המיתה משאחטא עוד: