פסוק ב
מאדם רע. מיד אדם רע
מאיש חמסים. מאיש עושה חמסים:

פסוק ג
יגורו. יאספו עלי מלחמות:

פסוק ד
שננו לשונם. חדדו לשונם והכינו אותה לדבר לה"ר כמו נחש שמחדד לשונו כשבא לנשוך
חמת עכשוב. ארס של עכשוב יש לעולם תחת שפתיהם ר"ל אין פוסקין מלדבר לה"ר:

פסוק ה
אשר חשבו. חושבים מחשבות להיות רגלי נדחים מדחי אל דחי לברוח מפני שאול:

פסוק ו
טמנו. הטמינו עלי הרשת לבל אהיה נשמר ואלכד בה
וחבלים. גם חבלי הפח העשויים לסגור פי הפח גם אותם הטמינו לבל ארגיש כלל ור"ל מאוד מאוד הסתירו עצה ללכדני
פרשו רשת ליד מעגל. במקום מעגלי ואשורי פרשו הרשת למען אפול בה וכמ"ש וראו את מקומו אשר תהיה רגלו וגו' (שמואל א כג)
שתו לי סלה. רצה לומר מבלי הפסק אף אם לא הצליחו בראשונה חזרו שוב לארוב:

פסוק ז
אמרתי. לזה אמרתי בתפלה הלא מעולם אתה אלי וחזקי האזינה גם עתה בקול תחנוני:

פסוק ח
סכותה. מעולם סככת על ראשי בעת באו עלי בכלי נשק הם כלי זיין:

פסוק ט
אל תתן. לכן גם עתה אל תמלא תאות הרשע החפץ לראות ברעתי
זממו אל תפק. אל תוציא מחשבתו אל הפועל ועד עולם יהיו מחשבותיו מרוממים לבל יוכל להשיגם:

פסוק י
ראש מסבי. ראש המסבבים ללכדני והוא דואג האדומי
עמל שפתימו. השקר שמדברים עלי הוא וסיעתו השקר הזה יכסה אותם ר"ל מה שרוצים לעשות לי יבוא עליהם:

פסוק יא
ימוטו. הגחלים יהיו מטים עצמם לנפול עליהם
באש יפילם. העמל שזכר הוא יפילם באש ובשוחות עמוקות לבל יוכלו קום:

פסוק יב
איש לשון. מהראוי שהאיש בעל לה"ר בל יהיה נכון בארץ על כנו ובסיסו
רע. הרע שהוא עושה הוא יצוד אותו עד שיהיה נדחף מרעה אל רעה:

פסוק יג
ידעתי. הן ידעתי שסוף הדבר אשר יעשה ה' דין עני לנקום נקמתו :

פסוק יד
אך צדיקים. הצדיקים לבד הם יודו לשמך והישרים ישבו לפניך להללך ולא כן הרשעים האלה כי ילכו לאבדון ולא יזכירו בשם ה':