פסוק א
ביום הציל. לעת זקנותו שניצל מכל התלאות או בכל עת שהיה ניצל מאיזה צרה אז שר השירה הזאת:

פסוק ג
ה' סלעי. ה' לי למחסה כבנין הסלעים וכמצודה
וקרן ישעי. הוא לי לישע ועזר כמו הקרן לבעל הקרנים:

פסוק ד
מהולל. כשאני קורא לה' בהלל אז אני נושע מאויבי :

פסוק ה
אפפוני. כאשר סבבו אותי כאבי מות וכאשר החלאים הבאים מאנשי בליעל בעתו וחרדו אותי:

פסוק ו
חבלי. וכאשר כאבי שאול סבבוני וקדמו אותי מוקשים המביאים המיתה:

פסוק ז
בצר לי. בעת שהיה צר לי באחת מהדברים האלה אז קראתי לה' ושמע קולי
ושועתי לפניו. ומה שצעקתי לפניו באה באזניו וכפל הדבר במ"ש כדרך מליצת השיר:

פסוק ח
ותגעש. רעדו ורעשו אויבי יושבי הארץ
מוסדי הרים. הוא משל על פרעה ושריו
כי חרה לו. כאשר חרה לו לקחת מהם נקמתי:

פסוק ט
תאכל. תשרוף את אויבי וממנו באו גחלים ובערו בהם:

פסוק י
ויט. נטה את השמים למטה לארץ וירד עליהם להיות קרוב להם להכות בהם והוא מדרך משל לומר שהיה ממהר ליפרע מהם
תחת רגליו. להיות מוכן ליפרע מהם בחושך של ערפל :

פסוק יא
וירכב. למהר לבוא
כנפי רוח. דימה נשיבת הרוח לעפיפת העוף:

פסוק יב
ישת חושך. להחשיך להאויב
סביבותיו. החושך שם סביב סוכתו להיות מוכן לפניו
חשכת. החושך הזה בא מחשכת רבוי המים הנבלעים בהעבים הפרושים תחת השחקים:

פסוק יג
מנגה נגדו. מחמת האורה שלפניו אשר הוא רוצה להאיר ולהושיע לי
עביו עברו. היו העבים מעבירים להשליך על האויב ברד וגחלי אש:

פסוק יד
וירעם. נתן בשמים קול רעם לרדת משם ברד וגחלי אש :

פסוק טו
ויפיצם. את האויבים
וברקים רב. ירה ברקים והמם אותם:

פסוק טז
ויראו. היה נראה קרקעית אפיקי המים כי נבקעו המים
ויגלו. כי נבקעה הארץ
מגערתך. ממה שגערת בהאויב
מנשמת. מנשיבת הרוח היוצא מאפך והכל הוא דרך משל:

פסוק יז
ישלח. עזרתו שלח ממרום ולקחני מיד האויב
ממים רבים. רודפי הרבים השוטפים כמים:

פסוק יח
כי אמצו. כאשר חזקו ממני בהמלחמה אז הצילני מידם:

פסוק יט
יקדמוני. שונאי היו מקדימין לבוא עלי בעת קרה לי מקרה רע בחשבם כאשר החילותי לנפול לא אקום עוד אבל ה' סמך אותי אף כי נפלתי הנה קמתי:

פסוק כ
למרחב. למקום רחב להנצל מידם
יחלצני. הוציאני מן המצר:

פסוק כא
כצדקי. כפי צדקי כי לא הרעותי את אחד מהם
כבור ידי. כפל הדבר במ"ש:

פסוק כב
מאלהי. ממצות אלהי :

פסוק כד
עמו. עם ה'
ואשתמר. שמרתי את עצמי מן הדבר הנחשב לי עון:

פסוק כה
וישב. ולזה השיב ה' לי כצדקי
לנגד עיניו. ולא נגד בני אדם ולהתיהר:

פסוק כו
עם חסיד. כי כן דרכך להתנהג בחסד עם החסיד:

פסוק כז
עם נבר. עם איש ברור ונקי תתנהג בברירות כי אתה תשלם לאיש כמעשהו:

פסוק כח
עם עני. עם מוכנע
ועינים רמות. המתגאים ביותר:

פסוק כט
תאיר נרי. רצה לומר תשלח לי עזרה
יגיה חשכי. יושיעני מן הצרה:

פסוק ל
כי בך וגו'. בבטחונך ארוץ למחנה האויב ולא אירא ובעזר אלוה אדלג על החומה לכבוש העיר:

פסוק לא
תמים דרכו. לגמול לאדם כמפעלו
צרופה. ככסף צרוף שאין בו סיג כן אמרות ה' והבטחתו אין בה דבר בטל
מגן. מחסה כמגן:

פסוק לב
כי מי אלוה. אשר בידו הכח למחות בידו:

פסוק לג
תמים דרכי. דרכי היה תמים ושלם ולא נפקד איש מאנשי במלחמה:

פסוק לד
משוה. שם רגלי קלות לרוץ מהר אחר האויב כאילה זו הקלה במרוצתה
ועל במותי. העמדתני על גבהי וגדולתי:

פסוק לה
למלחמה. לדעת תכסיסי המלחמה
ונחתה. נתת בי כח לשבר קשת נחושה:

פסוק לו
וענותך תרבני. גודל הענוה שבך להשגיח בי עשה אותי כאלו הייתי עם רב לנצח את האויב עם כי אנשי היו מתי מספר:

פסוק לז
תרחיב. הרחבת פסיעותי לבל ימעדו רגלי להיות נוח לפול:

פסוק מא
נתתה לי עורף. כי ברחו מפני ופנו אלי עורף:

פסוק מב
ישועו. אל עזר מלכי האדמה
על ה'. כמו אל ה' :

פסוק מג
כעפר. שיהיו דק כעפר הפורח ברוח
אריקם. אעשה אותם ריק מכל כטיט המושלך בחוצות שנשחק ונדוק ברגלי אדם והרוח מפזרם ונשאר המקום ריק ממנו:

פסוק מד
מריבי עם. ממלחמות עמים
תשימני לראש גוים. ויהיו מוכנעים לי ולא יוסיפו עוד להלחם עמדי
לא ידעתי. כי הם מארץ רחוקה:

פסוק מה
לשמע אוזן. על כי ישמעו שיצא לי שם גבורה יהיו נשמעין לעבודתי
יכחשו לי. ידברו אלי דברי כחש לומר שאוהבים המה לי כי יהיה פחדי עליהם:

פסוק מו
יבלו. רצה לומר יהיו מיוסרים במכאוב
ויחרגו. יהיו פוסחים ממה שיהיו סגורים ברגליהם במסגרי כבלי ברזל:

פסוק מז
חי ה'. הלא ה' חי לעולם וכזאת יעשה כל הימים ויהיה ברוך לעולם בעבור זה:

פסוק מח
הנותן. הנוקם נקמתי מיד האויב
וידבר. מכה לעובדי כוכבים ומזלות בדבר תחת נפשי:

פסוק מט
מן קמי. תרומם אותי יותר מן הקמים עלי:

פסוק נ
על כן. בעבור התשועה הגדולה הזאת:

פסוק נא
מגדל. ובזה אודך בגוים כי אספר לומר דעו שה' מגדיל ישועות רצה לומר עושה ישועות גדולות למלכו ולא בתשלום גמול כי אם בחסד
ולזרעו. וכן יעשה לזרעו עד עולם: