פסוק א
לדוד. המשורר אמר אותו בעבור דוד בצאתו למלחמה:

פסוק ב
ביום צרה. כאשר תלחם מול האויב
ישגבך. יחזק אותך שם אלהי יעקב ור"ל כמו שחזק את יעקב מול לבן ועשו ולא יכלו לו כן לא יוכלו אויביך לך:

פסוק ג
מקודש. ממקום קדשו הוא בית המקדש שהוא מקום השכינה ומשם בא העזר
ומציון וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ד
יזכור. יהיו זכורים לפניו המנחות אשר הבאת
ידשנה סלה. עד עולם יקובל עולתך ברצון ותאכלם האש ויעשו דשן :

פסוק ה
כלבבך. כתאות לבבך
ימלא. יתקיימו עצתך:

פסוק ו
בישועתך. בעבור התשועה הבאה ממך כולנו נרננה
ובשם. בעזר אלוה נלכה בדגלים למלחמה וה' ימלא שאלתך כי נתגבר במלחמה :

פסוק ז
עתה ידעתי. מהנפלאות אשר נעשו עתה לדוד מהם אדע שעד הנה הושיע ה' למשיחו במה שלא היה נלכד ביד שאול ולא במקרה וברוב תחבולותיו היה נמלט
יענהו. אז ענהו משמי קדשו להושיעו בגבורות התשועה הבאה מימינו:

פסוק ח
אלה ברכב. כי הלא רואים אנחנו אשר אנשי מלחמתינו הבאים למלחמה אלה באים ברוב רכב ואלה באים ברוב סוסים אשר בהם ימצא העזר במלחמה
ואנחנו. רצה לומר הלא אתנו מעט רכב וסוסים ואך אנחנו נזכיר במלחמה שם ה' ומעמו נבקש העזר:

פסוק ט
המה וגו'. הבאים ברוב רכב וסוסים כורעים ונופלים לפנינו ואנחנו קמים ומתרוממים ומתחזקים ומזה נדע שגם עד הנה הושיע ה' למשיחו מה שנמלט מיד שאול:

פסוק י
ה' הושיעה. כן הושיענו בכל עת
ביום קראנו. בו ביום שנקרא אליך: