מצודות דוד, תהלים פרק כא
פסוק ב
בעזך. בהעוז הניתן למלך המשיח הנה ישמח בו
ובישועתך. כפל הדבר במלות שונות:
פסוק ג
תאות לבו. מה שיתאוה בלבו תתן לו עם כי לא שאל עליו ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות על כי במראה הנבואה נראה כאלו כבר היה הדבר
וארשת. וכל שכן שבל תמנע ממנו מה שישאל בפיו:
פסוק ד
כי תקדמנו. תקדים ליתן לו ברכות טוב טרם ישאל עליו
עטרת פז. רצה לומר כבוד הרבה:
פסוק ה
חיים שאל. אמרו רבותינו ז"ל כאשר יראה משיח בן דוד שנהרג משיח בן יוסף ישאל אז על החיים וה' יבטיחו עליו:
פסוק ו
בישועתך. על ידי ישועתך יתגדל כבודו:
פסוק ז
כי תשיתהו. תשים אותו לעולם לברכה כי הכל יתברכו בו לומר שיהיה כמוהו
תחדהו. תשמחו בשמחת ראיית פניך:
פסוק ח
כי וגו'. ובעבור שיהיה בטחונו בה' לזה לא ימוט:
פסוק ט
תמצא. תספיק מכת ידך לכל אויביך
ימינך תמצא. ר"ל תשיגם ולא יוכלו להנצל:
פסוק י
תשיתמו. יתמיד בהם האש כמו בתנור
לעת פניך. בעת כעסך אז יבלעם באפו ותאכלם האש:
פסוק יא
פרימו. בניהם
וזרעם. כפל הדבר במלות שונות:
פסוק יב
כי נטו. על כי נטו לעשות רעה למולך כמ"ש יתיצבו וגו' על ה' ועל משיחו (לעיל ב')
חשבו מזמה. יחשבו מחשבות שא"א להם לעשותם:
פסוק יג
כי תשיתמו. כי בעבור זאת תשים אותם לחלק אחד שיעמדו מובדל בפאה אחת להיות למטרה לחץ
במיתריך. בחבל הקשת תכונן החצים לירות בהם:
פסוק יד
בעוזך. כפי גודל כחך תרים עצמך להפרע מאויביך ואז נשירה וגו':