פסוק א
נפשי אשא. אמסור נפשי לך למנה:

פסוק ב
בך בטחתי. הואיל ובטחתי בך ידעתי שלא אבוש ולא ישמחו אויבי במפלתי:

פסוק ג
גם. אז גם כל המקוים לך לא יבושו מן המלעיגים כי יראו כי יש תקוה
הבוגדים. אבל הבוגדים בריעיהם חנם הם יבושו:

פסוק ה
הדריכני. רצה לומר למדני לדעת אמיתת דרכך לפי שאתה מושיעי ואליך אקוה לזה למדני דרכך ואלך בה ואהיה ראוי לתשועה:

פסוק ו
המה. חסדיך ורחמיך:

פסוק ז
כחסדך וגו'. אתה ה' כפי מדת חסדך זכור ר"ל זכור מעשי הטובים המביאים מדת החסד
למען טובך. עשה למען מדת טובך:

פסוק ח
טוב וישר ה'. ורוצה הוא להטיב לכל על כן מלמד הוא את החוטאים ומזהירם ללכת בדרך הנכון :

פסוק ט
ידרך. מדריך את הענוים לאחוז בדרכיהם במשפט הראשון ולא יסורו ממנה ומלמדם עוד לאחוז בדרכי ה' וכמ"ש רבותינו ז"ל מה הוא רחום וגו':

פסוק י
לנוצרי. לשלם חסד לשומרי בריתו ועדותיו:

פסוק יא
למען שמך ה'. המורה על הרחמים
כי רב הוא. אף שעוני גדול ורב:

פסוק יב
מי זה. מי שירא מה' ובוחר בטוב אז ה' מלמדו ללכת בדרך שבחר וכמו שאמרו רבותינו ז"ל הבא לטהר מסייעין לו:

פסוק יג
תלין. כשינוח וישכב בקבר תנוח נפשו בטוב ובזכותו יצליח זרעו וירשו ארץ העמים:

פסוק יד
ליראיו. מגלה ליראיו
ובריתו. התורה הנתונה בברית יגלה להם להודיעם :

פסוק טו
כי הוא וגו'. ולזה עיני אליו לבטוח בו כי יש תקוה:

פסוק טז
כי יחיד. רצה לומר אין לי אוהב וריע כי כולם קמו עלי:

פסוק יז
צרות לבבי. הצרות אשר בלבבי המה מתרחבים והולכים לזה אשאל הוציאני ממצוקותי:

פסוק יט
ושנאת חמס. ר"ל שונאים אותי כאלו הייתי איש חמס :

פסוק כא
תום וישר. מעשה התום והיושר שעשיתי המה ילמדו עלי זכות להיות נשמר
כי קויתיך. הואיל ואקוה לך א"כ מהראוי שאהיה נשמר בצרוף זכות מעשה התום והיושר :

פסוק כב
פדה וגו'. כאומר לא על עצמי בלבד אני מתפלל כי אם על כלל ישראל: