פסוק א
חנוכת הבית. המזמור הזה תקן לאמרו בעת חנוכת בית המקדש:

פסוק ב
דליתני. רוממתני במה ששלמה בני הבא מבת שבע בנה המקדש כי בזה ידעו הכל אשר מחלת לי על עון דבת שבע
אויבי. האומרים עדיין העון הזה שמור בידי:

פסוק ג
שועתי. התפללתי על העון הזה
ותרפאני. הוא מחילת העון שהיא רפואת הנפש וכן נאמר ושב ורפא לו (ישעיה ו') :

פסוק ד
העלית. הצלתני מן המיתה ע"י מחילת העון
מירדי. מירידתי אל הבור וכפל הדבר במלות שונות:

פסוק ה
זמרו וגו'. בראותכם גודל חסדי ה':

פסוק ו
כי רגע. רק רגע חרה עלי באפו
חיים ברצונו. בעת נתרצה לי הבטיחני החיים
בערב. רצה לומר כן דרכו מעולם כאשר יחטא האדם וילין עמו בערב בכי מהפורענות הבא ובשוב מדרכו יתרצה לו ומיד לבוקר ישלח עזרתו לשמחו:

פסוק ז
בשלוי. כשהייתי בשלוה אמרתי לעולם לא אנטה לפול:

פסוק ח
ה' ברצונך. עתה רואה אני אשר הכל ממך כשהיית מרוצה לי העמדתה להררי ולגדולתי להיות בה העוז וכאשר הסתרת פניך ממני בעבור העון הייתי נבהל וחרד מהצרות הבאות:

פסוק י
מה בצע. מה תועלת כשישפך דמי
היודך עפר. כשהאדם שב להיות עפר וכי יודך אז וכי יגיד אמתך הלא טוב להחיותו ושב ורפא לו ואז יודה לך:

פסוק יב
הפכת. הלא רבות פעמים הפכת מספדי למחול והשק אשר שמתי על מתני בעבור האבל והצער הלא התרת אותו מעלי ואזרתני בשמחה לזה גם עתה חנני:

פסוק יג
למען יזמרך. ובעבור זה תזמר לך הנשמה ולא ישתוק מן הזמר ואודך לעולם: