פסוק ב
אל אבושה. לזה מהראוי שלא אבוש לעולם ואף שאין בי זכות הצילני בצדקתך :

פסוק ג
הטה אלי. לשמוע תפלתי
לצור. דומה לסלע חזק ולבית מצודות והוא מבצר חזק :

פסוק ד
ולמען שמך. המורה על הרחמים
תנחני. במקום שלא אהיה נלכד:

פסוק ה
טמנו לי. הסתירו עלי שאפול בה:

פסוק ו
בידך. בפקדון אתן רוחי בידך ועליך לשמרו
פדיתה. עבר במקום עתיד ור"ל הן ידעתי שתפדה אותי ממות כי אתה אל אמת להחזיר הפקדון:

פסוק ז
השומרים. המצפים לתשועת העכו"ם:

פסוק ח
אשר ראית. נתת לב לראות עניי ולדעת צרות נפשי:

פסוק ט
ולא הסגרתני. לא מסרת אותי ביד האויב והעמדת רגלי במקום מרחב שלא אמעד:

פסוק י
עששה. בעבור כעס מתוגיון הצרות כאלו נרקבו עיני וגו':

פסוק יא
ביגון. בעבור היגון כלו ונשלמו ימי חיי וכן ושנותי באנחה וכפל הדבר במלות שונות
בעוני. בעבור עוני כשל כוחי ונרקבו עצמי :

פסוק יב
מכל צוררי. מכל מה שעושים לי צוררי הייתי לחרפה להרואים בי כי מלעיגים עלי
ולשכני. היודעים יותר ממה שעושים לי צוררי להם אני מאד לחרפה
ופחד למיודעי. אני לפחד להם כי בראותם צרתי יפחדו לנפשם שלא יקרא להם כמקרי
רואי בחוץ. הרואים אותי בחוצות נדדו מפני והלכו להם כי כן דרך אדם לברוח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס :

פסוק יג
כמת מלב. כמו המת הנשכח מהלב
ככלי. ר"ל ככלי כל שהוא אשר כשהיא נאבדת אין אדם זוכרה:

פסוק יד
דבת רבים. דברי רע מרבים המפחדים אותי מסביב
בהוסדם. במה שהם מתייעצים עלי כולם יחד וחושבים לקחת נפשי ור"ל ובעבור שאני שומע כ"ז ואני כאלם לא יפתח פיו לזה אני שכוח בעיני כל כי חושבים שכלה תקותי:

פסוק טו
ואני. אבל אני אבטח בה' ולא אירא מהם
אלהי אתה. ותעזרני מהם:

פסוק טז
בידך עתותי. כל העיתות שעברו עלי בין העתים לטובה בין העתים לרעה הלא המה בידך ועל פיך נעשו
הצילני מיד אויבי. כי הלא הכל בידך:

פסוק יז
האירה. הראה לי פנים מאירות והוא מדרך משל הנהוג בין אדם לרעהו :

פסוק יח
כי קראתיך. והואיל ובך בטחתי מהראוי שלא אבוש
ידמו. יכרתו לרדת לשאול :

פסוק יט
תאלמנה. מהראוי שתאלמנה שפתי שקר:

פסוק כ
מה רב. מה מאד רב הטוב אשר צפנת לתת ליראיך בעוה"ב ואף הרבה טובה פעלת להחוסים בך נגד בני אדם ר"ל אשר כל אדם חזו בו:

פסוק כא
תסתירם. כי הסתרתם בסתר הבאה מפניך להיות נסתרים מגבהות של איש רשע
מריב. מהמריבה הבא מהלשונות:

פסוק כב
כי הפליא. אשר גם לי עשה חסד נפלא לחזק אותי כאלו הייתי בעיר מבצר:

פסוק כג
בחפזי. כשהייתי נחפז לברוח מפני שאול כמו שכתוב ויהי דוד נחפז (שמואל א כג) אז אמרתי נכרתי מנגד עיניך כי היה קרוב מאוד להמסר ביד שאול
אכן שמעת. כי נצלתי גם אז מידו:

פסוק כד
אהבו. לזה אהבו את ה' כי הוא שומר אנשי אמונים
על יתר. על יתרון הגאוה של עושי הגאוה:

פסוק כה
חזקו. כל המקוים לה' חזקו ואמצו לבבכם ותהיו בטוחים כי הלא תראו כי יש תקוה: