מצודות דוד, תהלים פרק לג
פסוק א
בה'. במהללי ה'
נאוה תהלה. להם נאה להלל לה' כי המה ישכילו מה מכבוד גדלו:
פסוק ג
היטיבו. שירו בנגון טוב ויפה בקול תרועה:
פסוק ד
כי ישר. ומהראוי א"כ לספר הלולו :
פסוק ה
מלאה הארץ. עושה חסד עם כל הבריות:
פסוק ו
צבאם. הם המלאכים והגלגלים:
פסוק ז
כונס. אוסף מי ים אוקינוס להיות כמו נד וצבור גבוה מן הארץ ולא ירדו למטה כדרך המים
נותן. כלא את התהומות באוצרות לבל יצאו לשטוף הארץ:
פסוק ט
ויהי. כאשר אמר כן היה
ויעמוד. כן יעמוד עד עולם:
פסוק יא
לעולם תעמוד. ואין מי לבטל עצתו
לדור ודור. תתקיים בכל ימי הדורות:
פסוק יב
אשרי הגוי. אשרי להגוי
העם. מלת אשרי משמשת בשנים כאלו אמר אשרי העם שה' בחר לנחלה לו:
פסוק יג
משמים. עם שהוא בשמים מביט לראות בארץ מעשה בני אדם :
פסוק יד
ממכון. מהשמים המכון לשבתו וכפל הדבר במלות שונות:
פסוק טו
היוצר. לפי שהוא הוא היוצר לבם יחד זה כזה איש לא נעדר אף הוא המבין אל כל מעשיהם לזאת ישגיח על הכל :
פסוק טז
אין המלך. מביא ראיה שהכל בהשגחה ואמר הלא ראינו שאין המלך נושע במלחמה עם רוב החיל אשר עמו ואם היה הכל לפי הטבע ראוי היה להיות נושע בהם:
פסוק יז
שקר הסוס. מרוצת הסוס הוא שקר להביא תשועה לבעליו
וברוב חילו. עם רוב כחו לא ימלט נפשו :
פסוק יח
עין ה'. השגחת ה' היא על יראיו אשר יקוו לחסדו:
פסוק יט
להציל. ואף אם הטבע ינגד
ברעב. בהיות רעב בעולם:
פסוק כ
נפשנו. ולזה תחכה נפשנו אל ה' כי הוא מעולם עוזר לנו :
פסוק כא
כי בו. בישועתו ישמח לבנו כי בו בטחנו ודרכו להושיע להבוטחים בו:
פסוק כב
כאשר. כפי התקוה כן יהי החסד: