פסוק א
את יריבי. עם המריבים עמדי תריב אתה בעבורי:

פסוק ב
החזק. אחוז בידך מגן וגו' והוא דרך משל מלשון הנוהג באדם:

פסוק ג
וסגור. התיצב בדרך וסגור לקראתם לבל ירדפו אחרי :

פסוק ד
יבושו. כאשר לא יוכלו לי:

פסוק ה
יהיו כמץ. יהיו נעים ונדים ממקום למקום כמוץ הנד מפני הרוח:

פסוק ו
יהי דרכם חושך. לבל יראו להשמר ויהיה דרכם חלק וימעדו רגלם בעת ינוסו כשירדפם המלאך והוא משל לומר שיהיו נלכדים בצרות ולא יוכלו להנצל:

פסוק ז
חנם. על לא חמס בכפי
לנפשי. כמו לגופי וכן ברזל באה נפשו (לקמן קה):

פסוק ח
תבואהו. תבוא עליו חשך שלא ידע להזהר
אשר טמן. כי כן הדרך להטמין ולכסות הרשת לבל תהא נראה להשמר ממנה
תלכדו. את הפורש אותה
בשואה. בעבור החושך הבא עליו לא יראה ויפול בה :

פסוק ט
בה'. בעזרת ה':

פסוק י
מי כמוך. מי מושיע כמוך
מחזק ממנו. מן האויב החזק ממנו
מגוזלו. ממי שרוצה לגזלו:

פסוק יא
יקומון. עדי רשע קמים להעיד בי ושואלים ומבקשים ממני להחזיר דבר אשר לא ידעתי מעולם ולא בא לידי:

פסוק יב
תחת. במקום הטובה שעשיתי להם
שכול לנפשי. חפצים להביא עלי עת המיתה:

פסוק יג
בחלותם. כשהיו חולים היה לבושי שק והייתי מענה נפשי בצום בעבורם
ותפלתי. ר"ל פן יאמרו שכל זה היה למען יכבד עוד החולי עליהם לזה אמר ותפלתי מה שהתפללתי עליהם תשוב אל חיקי ותקוים בי:

פסוק יד
כרע. התהלכתי כפוף ומעונה כאלו יהיה רעי ואחי
כאבל אם. כאם המתאבלת על בנה כן הלכתי בקדרות שחוח:

פסוק טו
ובצלעי. ר"ל בחליי כי אז ילאה האדם לעמוד על רגליו ביושר כ"א כחגר ופסח
נכים. אף המוכים ברגליהם נאספו עלי ור"ל כולם נאספו איש לא נעדר
ולא ידעתי. על מה נאספו הלא לא הרעותי את אחד מהם
קרעו. והמה פותחים פיהם בשחוק ואינם יכולים להתאפק ולשתוק מן השחוק:

פסוק טז
בחנפי. המה יתחברו עם החנפים הלועגים ומתלוצצים בבני אדם ובעבור מתן החררה שמקבלים ממי שרוצה בזה וכל אחד מהם חרק עלי שניו דרך כעס וקצף:

פסוק יז
כמה תראה. עד מתי תראה בעניי ולא תושיע
השיבה. הצל נפשי מחשכת הצרות אשר יבואו עלי:

פסוק יח
אודך. ואז אודך בקהל רב:

פסוק יט
אויבי שקר. אויבים לי בחנם
יקרצו עין. מלת אל משמשת בשתים כאלו אמר אל יקרצו עין בדרך לעג:

פסוק כ
כי לא שלום ידברו. כל דבריהם בריב ומצה
ועל רגעי ארץ. על הנסתרים מפניהם בבקעי ארץ יחשבו מרמה:

פסוק כא
וירחיבו. בשחוק רב
ראתה עינינו. מה שחפצנו לראות:

פסוק כב
ראיתה. הלא ראיתה שמחתם עלי אל תשתוק להם מלקחת מהם נקמתי:

פסוק כג
למשפטי. לעשות משפטי ולריב ריבי:

פסוק כד
כצדקתך. כפי מדת צדקך ולא כמעשי:

פסוק כה
האח נפשנו. שמחה נפשנו
בלענוהו. בלענו את דוד:

פסוק כו
יחדו. כולם יחדו וכל אחד יראה בבושת חבירו
שמחי רעתי. השמחים בבוא עלי הרעה
המגדילים עלי. המתגאים ומחזיקים עצמם לגדולים למולי:

פסוק כז
חפצי צדקי. החפצים שאמצא צדקה מה'
ויאמרו תמיד. בכל עת יאמרו יגדל כבוד ה' החפץ בשלום עבדו:

פסוק כח
צדקך. הצדקה שעשית לי
כל היום. אספר תהלתך: