מצודות דוד, תהלים פרק מ
פסוק ג
מטיט היון. אשר העומד בה שוקע ויורד
על סלע. במקום מגולה וקשה
כונן אשורי. הכין רגלי לעמוד על עמדי ולא לשקוע עוד:
פסוק ד
יראו רבים. כאשר יראו בהשגחת ה' יפחדו ממנו ויבטחו בו:
פסוק ה
אשרי. ויאמרו אשרי וגו'
ולא פנה. לבטוח בהם
ושטי כזב. הנוטים אחר עבודת עכו"ם שהיא דבר כזב:
פסוק ו
רבות עשית. נפלאות רבות עשית והכל למעננו
אין ערוך. אין מי להעריך ולהדמות אליך
אגידה. אם אמרתי אגיד נפלאותיך לא אוכל כי רבו מלספר:
פסוק ז
לא חפצת. אינך חפץ שיחטא האדם ויביא קרבן
אזנים כרית לי. לשמוע אל דברי התורה אשר היא טובה בעיניך מזבח וכן נאמר הנה שמוע מזבח טוב (שמואל א טו):
פסוק ח
אז. בעת מתן התורה אמרתי הנה באתי לקבלה
במגלת ספר. כאשר כתב עלי במגלת ספר התורה שאמרתי אז נעשה ונשמע:
פסוק ט
לעשות. וכאשר קבלתי עלי כן חפצתי לעשותה ותורתך שמורה בלבבי אשר היא מכלל המעיים:
פסוק י
בשרתי. השמעתי לרבים את דברי התורה ולא מנעתי שפתי מלהשמיע והלא אתה ה' ידעת שכדברי כן הוא:
פסוק יא
צדקתך. הצדקה שעשית עמדי לא כסיתי בלבי מלהודיע לרבים
לא כחדתי. לא מנעתי מלספר חסדיך לקהל רב בכדי להמשיך לבם אחריך:
פסוק יב
אתה ה'. לכן גם אתה ה' השב גמול ולא תמנע רחמיך ממני
ואמתך. אמתת הבטחתך:
פסוק יג
השיגוני. המקטריגים הנעשים מעונותי רדפו אחרי והשיגוני
ולא יכולתי לראות. כי כהו עיני מהצרות
ולבי עזבני. הלך ממני אומץ הלב:
פסוק יד
רצה. וכשתרצה אין מי שימחה בידך:
פסוק טו
יבושו. כשיראו הצלתי
יסוגו אחור. כאדם הבוש החוזר על עקבו:
פסוק טז
ישומו. יהיו שוממים בעבור גמול שכר בשתם שמביישים אותי ואומרים עלי האח ושמחים לצרתי:
פסוק יז
בך. בתשועתך
אוהבי. האוהבים שיבוא להם תשועה על ידך
יאמרו תמיד יגדל ה'. ר"ל יבוא להם התשועה ויהללו את ה':
פסוק יח
עני ואביון. אני מכניע את עצמי לפניך כעני ואביון וה' יחשב לי את ההכנעה הזאת לזכות
אל תאחר. להביא התשועה: