פסוק א
משכיל. בזה ילמדו דעת והשכל להתפלל על הגאולה:

פסוק ב
כאיל. כמו האילה הצועקת על חסרון המים כשאין לה לרוות הצמאון כן נפשי וגו':

פסוק ג
צמאה נפשי. מתאוה אני לבית אלהים כצמא למים ואשאל מתי אבוא לראות פני ה' בבית המקדש:

פסוק ד
היתה לי וגו'. דמעות בכיותי המה לי במקום הלחם ר"ל ישביעו אותי כאלו אכלתי לחם כי דמעות הבכי ימנעו האכילה וכן נאמר בחנה ותבכה ולא תאכל (שמואל א א)
באמור. בעבור שאויבי אמרו לי איה אלהיך אם אלהים הוא יקום ויעזרך:

פסוק ה
אלה. הדברים האמורים למטה אזכרה ובעבור הצער שעלי נפשי משתפכת ורוצה לצאת
כי אעבור. בזכרי אשר עברתי לירושלים שלש פעמים בשנה בעגלות מכוסות כדרך החשובים והייתי מדדה ללכת לאט ובנחת עד בואי אל בה"מ
המון חוגג. בקול המון שמח ורוקד:

פסוק ו
מה תשתוחחי. כאלו מנחם נפשו ואומר לה אתה נפשי למה תלך שחוח ולמה תהמי בקול יללה קוה לה' כי עוד יבא עת שאודה לו על הישועה הבאה לי מעמו:

פסוק ז
אלהי. כאלו תחזור הנפש להתרעם שוב ואומרת אתה אלהי הנה נפשי עלי תשתוחח על אשר אזכור הטובה שהיה לי ממך אשר הלכנו אל בית ה' מארץ ירדן וגו' וזכר המקומות ההם על כי היו בקצה גבול ארץ ישראל:

פסוק ח
תהום אל תהום. ר"ל ועתה הצרות המרובות כתהום קורא כל אחד אל חבירו לבוא עלי כי עד שלא תלך האחת תבוא השנית וכאלו קוראים זה לזה לבוא
לקול צנוריך. ונכונה אני לסבול המים הנשפכים מן הצנורות המשמיעים קול גדול בשפכם כי רבים הם והוא משל על רוב הצרות
כל משבריך. צרות מרובות כגלי הים עברו עלי:

פסוק ט
יומם יצוה. בימים הראשונים כאשר הלכתי אל בית ה' הנה ביום צוה ה' חסדו עלי והלכתי בטח ובלילה במלון היה עמי שירה ותפלה לה' השומר חיי:

פסוק י
אומרה. זאת בזכרי אומרה לאל חזקי למה עתה שכחתני ולמה אלך בחושך בעבור לחץ העכו"ם:

פסוק יא
ברצח וגו'. ר"ל מה שחרפוני צוררי באמרם איה אלהיך דומה בעיני כאלו בחרב דקרו בעצמותי:

פסוק יב
מה תשתוחחי. כאלו חזר לנחם שוב את נפשו ואומר לה מה תשתוחחי וגו'
כי עוד אודנו. בעבור התשועה אשר יבא אלי כי הלוא הוא מעולם ישועות פני ואלהי וגם מהגלות הזה יושיע: