פסוק ב
פועל פעלת. הפעולה אשר פעלת:

פסוק ג
אתה ידך. בכח ידך גרשת את העכו"ם מא"י ובמקומם נטעת את ישראל
תרע. הרעות להעכו"ם ושלחתם מארצם:

פסוק ד
כי לא בחרבם. מה שירשו ישראל את הארץ לא ירשו בחרבם ובכחם אלא אתה הושעת להם בימינך ובההארה הבא להם מפניך כי היית מרוצה להם:

פסוק ה
מלכי אלהים. הלא אתה אלהים ובידך להושיע ואתה הוא מלכי וראוי למלך להושיע לעמו כאשר יש לאל ידו ולזה צוה לבוא ישועות יעקב :

פסוק ו
בך. בעזרתך
בשמך וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ח
כי הושעתנו. לא בכח ידינו אלא ממך באה הישועה:

פסוק ט
באלהים. במהללי אלהים
ושמך לעולם. שמך הקיים לעולם נודה סלה אף בטרם בוא התשועה:

פסוק י
אף זנחת. אף בעת אשר עדיין זנחת אותנו והכלמת אותנו ולא תצא בצבאותינו להלחם מול העכו"ם:

פסוק יא
תשיבנו אחור. לברוח לאחור מפני הצר
שסו למו. בוזזים לעצמם את אשר לנו:

פסוק יב
כצאן מאכל. כצאן הנתונים למאכל:

פסוק יג
ולא רבית. לא לקחת הון רב בחלופיהם:

פסוק יד
לשכנינו. בעבור כי הם יודעים ביותר מהצרות הבאות עלינו ולזה יחרפו אותנו:

פסוק טו
תשימנו משל. כאשר יבוא על מי צרות מרובות וגדולות ימשלו לומר שדומה הוא לצרות הבאות על ישראל
מנוד ראש. נדים בראש בדרך לעג:

פסוק טז
נגדי. רואה אני בכלימתי
ובושת פני. מה שמביישים פני כסה אותי לגודל רבויים והוא מלשון מליצה :

פסוק יז
מפני אויב. אשר יחרפני ומפני רדיפות העכו"ם אשר ירדפוני:

פסוק יח
כל זאת. עם שכל זאת בא עלינו אעפ"כ לא שכחנוך מלהודות לך ולא שקרנו להכזיב התורה שקבלנו בברית :

פסוק יט
ותט. מלת לא משמשת בשתים כאלו אמר ולא תט ר"ל לא נטה רגלינו מן ארחך:

פסוק כ
כי דכיתנו. עם כי דכית אותנו במקום תנים והוא משל על העכו"ם:

פסוק כא
אם שכחנו. האם שכחנו שם ה' בתמיה וכי נפרוש כפינו לאל זר:

פסוק כב
הלא וגו'. כי אמרנו הלא אלהים יחקר זאת וענש יענש:

פסוק כג
כי עליך. אלא בעבור יראתך הורגנו והיינו נחשבים בעיני העכו"ם כצאן המוכן לטבח:

פסוק כד
עורה. לזה עורה נא להושיע ולא תהיה כמו הישן:

פסוק כה
תשכח. מוסב על למה כלומר למה תשכח וגו':

פסוק כו
כי שחה. נפשנו מושפלת עד לעפר:

פסוק כז
קומה. לזה קום ועזור לנו, ואם אין אנו ראוים פדנו למען חסדך: