מצודות דוד, תהלים פרק נב
פסוק א
משכיל. בו ישכיל את העם להזהר מלשון הרע:
פסוק ג
הגבור. אתה דואג הגבור בתורה מה תשתבח עצמך בהרעה שעשית לי בחושבך שמעתה הכל ימנעו מלתת לי צידה ואהיה נלכד ביד שאול
חסד. וכי לא ידעת שחסד אל הוא בכל עת וימצאו לי מרחמים:
פסוק ד
תחשוב לשונך. לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך
עושה רמיה. שחותך הבשר עם השיער וכן אתה משנאתך לי האבדת לכהני נוב:
פסוק ה
מטוב. מלעשות טוב
שקר. מוסב על מלת אהבת לומר אהבת לדבר שקר מלדבר צדק שהוא דבר המתקיים לעולם:
פסוק ו
דברי בלע. הם לשון הרע הנאמר בבליעה ובחשאי:
פסוק ז
גם אל. כמו שעל ידך נתץ שאול כהני נוב כן גם אותך יתצך האל
מאהל. מביתך
ושרשך. יעקור שרשך מארץ חיים ועד עולם מבלי חזרה :
פסוק ח
וייראו. יוסיפו יראת ה'
ועליו. על דואג ילעגו:
פסוק ט
הנה הגבר. יאמרו בלעגם הנה זהו הגבר אשר לא שם את אלהים חזקו ובטחונו ראו מה עלתה בו
יעוז בהותו. היה מחזק עצמו במה שדבר הוות על כהני נוב כי בזה מצא חן בעיני שאול:
פסוק י
ואני. אבל אני אהיה נשרש בבית אלהים כזית רענן כי אני בטחתי בחסד אלהים עולם ועד ואינני כדואג:
פסוק יא
כי עשית. כאשר שאלתי
ואקוה שמך. אשר תעשה עמדי עוד חסד כי הלא טוב אתה נגד חסידיך, ולזה אקוה אשר גם תיטיב לי בחסדך