מצודות דוד, תהלים פרק נו



פסוק א
על יונת אלם. בעבור כי היה אז כיונה פותה אין לב והיא נאלמה ואף היה אז רחוק מארצו והיה מן הנמנע לברוח
מכתם.
המזמור הזה היה חביב בעיניו ככתם פז
באחוז אותו.
כאשר אחזוהו פלשתים בגת להרגו על אשר הרג בפלשתים בהיותו עם שאול:

פסוק ב
שאפני אנוש. בני אדם רוצים לבלוע אותי וכל הימים ילחץ אותי הלוחם בי כי בברחי מפני שאול פגעו בי פלשתים ואין לי מקום לנוס:

פסוק ג
שאפו שוררי. המסתכלים בי לרעה חושקים לבלעני
מרום.
ר"ל אתה ה' היושב בשמי מרום ראה כי רבים לוחמים עמי והם שאול ופלשתים :

פסוק ד
יום אירא. אבל ביום שתגדל מוראי אבטח אליך כי בידך להצילני מיד כולם :

פסוק ה
באלהים. ר"ל אבטח באלהים ואהללנו על דברו שהבטיח לי המלוכה ועל כי בטחתי באלהים לא אירא שוב כי מה יעשה אדם לי הלא לא יוכל לבטל הבטחת ה':

פסוק ו
דברי יעצבו. על ידיהם כל דברי המה דברי עצבון וצער כי כל מחשבותם עלי לרעה ודואג אני בזה :

פסוק ז
יגורו יצפונו. יאספו ויסתירו עצמם לארוב עלי ושומרים פסיעות רגלי כאשר יקוו ללכוד נפשי ר"ל כאשר רואים שיש מקום ללכדני אז יארבו עלי:

פסוק ח
על און. וכי מהראוי שיהיה להם פליטה והצלה על האון שעושים לי
באף.
לזה הורידם באף האומות וידי לא תהיה בהם :

פסוק ט
נודי. הלא ידועות וספורות לפניך מרבית הנדודים שאני נודד מפניהם
בנאדך.
להיות שמורים אצלך והלא המה ידועות וספורות לפניך ושמורים לשלם להם גמול על כולם:

פסוק י
אז ישובו. כשישובו אויבי אחור בו ביום שאקרא אליך אז אדע בזה כי אלהים לי לעזרה ולא במקרה בא:

פסוק יא
באלהים. ר"ל בין מתנהג עמי במדת אלהים שהוא דין אהלל דברו ובין מתנהג עמי במדת ה' שהוא רחמים אהלל דברו ואברך על הרעה כמו על הטובה :

פסוק יב
באלהים בטחתי. אף במדת הדין בטחתי שלא יעשה בי כלה ומה א"כ יעשה אדם לי :

פסוק יג
עלי. מוטל עלי לשלם הנדרים שנדרתי בעת צרה ואשלם בתודה והלל:

פסוק יד
כי הצלת. על אשר הצלת נפשי ממות ואף הלא הצלת גם רגלי מלהיות נדחים עוד מדחי אל דחי בכדי להתהלך לפני אלהים בבית מקדשו ולעסוק באור החיים הם התורה והמצות כי לא אהיה עוד מוטרד להיות נדחה ומורדף:

הפרק הבא    הפרק הקודם