פסוק ב
ואל בחמתך. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ג
חנני. לבל תוסיף עוד לחרות בי כי הלא אומלל אני ודי בזה
רפאני. הוסיף לשאול ואמר רפאני מן המכות אשר עברו עלי מאז כי הלא נבהלו עצמי:

פסוק ד
ונפשי. ואף נפשי נבהלה וא"כ עד מתי אהיה עוד נגוע ומוכה הלא עצם הפורעניות בא לגלות אוזן למוסר והנה כבר נבהלתי וקבלתי המוסר:

פסוק ה
שובה ה'. לזה שובה להוציא נפשי מהצרה והושיעני למען חסדך אף אם עדיין לא נפרעתי כפי חטאי:

פסוק ו
כי אין במות. כי אם אמות מהצרה הבאה שוב לא אזכיר שמך כי מי הוא הנותן הודאה בקבר הלא חי חי הוא יודוך:

פסוק ז
יגעתי. נעשיתי עיף ויגע במה שאני מתאנח בכל עת
אשחה. אני משיט את מטתי במי הבכי כדבר השט על פני המים
בדמעתי. אני מתיך ומרטיב ערשי בדמעות עיני וכפל הדבר במ"ש:

פסוק ח
עששה מכעס. מחרון האויב בלו עיני
עתקה. בעבור צרותי כהה עיני כאלו נתיישנה בזוקן וא"כ די בכל הצרות אשר כבר עברו עלי:

פסוק ט
סורו. לכו ממני כי לא תוכלו לי מעתה כי נתקבלה תפלתי:

פסוק י
שמע וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק יא
יבושו. בראותם הצלחתי
ויבהלו. כדרך אדם התמה ונבהל בראות דבר אשר חשב לנמנע
ישובו. אז יהיו חוזרים מרעתם לבקש שלומי וברגע ההוא יבושו ולא לאחר זמן כי אמחול להם על מה שעשו בי ולא תזכרנה עוד להיות להם לבושה: