פסוק ב
שמע אלהים קולי. ארז"ל שאמרו דוד בעבור דניאל על שהושלך לגוב אריות על ידי תחבולות השרים ולפי שהיה מזרעו אמר כמדבר בעדו
בשיחי. בעת אספר תלאותי
מפחד אויב. הם שרי מלך דריוש:

פסוק ג
מסוד. מעצת הרשעים שרי המלך
מרגשת. מהקבוץ שקבצו יחד להתייעץ בדבר:

פסוק ד
שננו. חדדו לשונם כחרב להבאיש אותי בעיני המלך
דרכו. הכינו לשונם כחץ המושם על הקשת בעת הדרכו
דבר מר. להמית אותי בגוב אריות:

פסוק ה
לירות. להשליך החץ במסתר על התם ופתאום ישליכו ולא ייראו מה':

פסוק ו
יחזקו למו. היו מחזקים ביניהם את הדבר הרע והעצה היעוצה ויספרו זה לזה להטמין מוקש על דניאל ואמרו מי יראה מחשבותם ר"ל שאמרו אין המלך מרגיש שכל עצתם היא על דניאל:

פסוק ז
יחפשו. היו מחפשים למצוא עלילה להמיתו וכאשר תמו את החיפוש שהיו מחפשים ומצאו העצה היה כל אחד מסתירה בקרבו בעומק הלב לבל ירגיש מי:

פסוק ח
ויורם. וסוף הדבר היה שה' השליכם לגוב האריות תמורת דניאל ומכותם בא פתאום כחץ הממית:

פסוק ט
ויכשילוהו. לשונם הביאו מכשול על עצמם וכל הרואה ינודד עליהם בראש דרך לעג:

פסוק י
וייראו. מאז והלאה כל אדם יפחד לנפשו מעשות כזאת ויספרו זה לזה פועל אלהים וישכילו מעשהו איך נלכדו בשחת אשר טמנו :

פסוק יא
בה'. בתשועת ה'
וחסה בו. ע"י זה יחסה בו בכל עת
ויתהללו. ישבחו א"ע על שהשכילו לדעת שה' הוא האלהים: