פסוק ב
לך דומיה תהלה וגו'. ר"ל אתה ה' השוכן בציון הדומיה נחשבת לך לתהלה כי אין להגביל את תהלתך ולכן אין להרבות בתוארים
ולך ישולם נדר. כי תושיע להנודרים בעת צרה וישולם א"כ הנדר:

פסוק ג
שומע תפלה. על כי אתה שומע תפלה לזה יבואו אליך כל בשר להתפלל לפניך:

פסוק ד
גברו מני. ר"ל אם כי אין בהזכיות להכריע את העונות עכ"ז תכפרם בחסדך:

פסוק ה
אשרי תבחר. אשרי להעם אשר תבחר ותקרב להיות שוכן בחצריך והנה נשבעה בהטוב וההשפעה הבאה מביתך והיכלך הקדוש:

פסוק ו
נוראות בצדק. בצדקתך תעננו בדבר הנוראות והנפלאות אשר תעשה עמנו
מבטח. הלא אתה המבטח של כל היושבים בקצות הארץ ועל הימים הרחוקים כי כולם יבטחו בך:

פסוק ז
מכין. הוא מכין מטר רב לרוות ההרים ברב כחו כי הוא נאזר וחגור בגבורה:

פסוק ח
משביח. משקיט ומשפיל המיית הים וגליו וכמו כן משביח המיית לאומים ההומים לכלותינו:

פסוק ט
מאותותיך. ע"י אותות הברקים והרעמים יפחדו ממך יושבי קצות הארץ
מוצאי. המאורות היוצאים להאיר בבוקר ובערב, היציאה ההיא תעורר לב הבריות לרנן לך כאשר יראו שלא ישנו את תפקידם:

פסוק י
פקדת. בעת תשגיח בארץ להשקותה אז תעשר אותה בהרבה מטר
פלג אלהים. אמת המים הבאה לה מאלהים היא מלאה מים
תכין. ובזה תכין דגנם כי כן דרכך להכין הדגן ע"י רבוי המטר:

פסוק יא
תלמיה רוה. במה שתשביע תלמי השדה יהיה נחת לגדודיה הם הבריות המתהלכים בארץ
ברביבים. ע"י הרביבים תמוגג ותרטיב את האדמה ובזה תברך צמחה:

פסוק יב
עטרת. תעטר את השנה שהשפעת בה טובתך כי תהיה מעוטרת בתבואה ופירות
ומעגליך. העננים יזלו גשמי ברכה :

פסוק יג
נאות מדבר. המקומות היבשות כמדבר יזלו גם המה דשן להצמיח הרבה תבואה
וגיל וגו'. הגבעות תהיינה חגורות בגיל ר"ל רב תבואה יגדל בהן:

פסוק יד
לבשו כרים הצאן. הכבשים שבצאן ילבשו בשר ושומן בעבור המרעה הטוב
יעטפו בר. יהיו מכוסים בתבואה מבלי מקום פנוי
יתרועעו. כל הבריות יריעו תרועת שמחה: