פסוק א
להזכיר. יאמר בו להזכיר את המקום למהר להושיע:

פסוק ב
להצילני. מלת חושה האמור בסוף המקרא מוסב גם על להצילני:

פסוק ג
יבושו. בראותם כי לא יכלו לי
יסוגו. דרך הנכלם לחזור לאחוריו לבל יראה מי בבשתו:

פסוק ד
ישובו. בבושת פנים בעבור שכר הבושה שעשו לי אשר אמרו תמיד האח לשמוח על צרתי:

פסוק ה
בך. בישועתך
ויאמרו וגו'. האוהבים ומצפים לישועתך יהיו נושעים בכל עת ויאמרו תמיד בעת התשועה מאוד יגדל אלהים :

פסוק ו
ואני עני. אני מוכנע כעני ואביון לזה אתה אלהים חושה לי למלאות שאלתי
עזרי. מעולם אתה עזרי ומפלטי לזה גם עתה אל תאחר: