פסוק א
לשלמה. ר"ל התפלה הזו התפלל על שלמה בנו
אלהים משפטיך וגו'. דוד צפה ברוה"ק שעתיד שלמה בנו לשאול מה' לב מבין לעשות משפט לזה התפלל עליו ואמר אתה אלהים תן לו לב לעשות משפט התורה
וצדקתך. תן לו מתן זה בצדקה
לבן מלך. לשלמה שהוא בן מלך:

פסוק ב
וענייך במשפט. ולא יהדר פני העשיר הדן עמו:

פסוק ג
ישאו הרים. ר"ל יצמיחו רב תבואות המביא שלום כי בעת השובע אין עין אדם צרה בחבירו
וגבעות. גם המה ישאו שלום בעבור צדקת המשפט:

פסוק ד
עניי עם. אף כי משפטם בדבר מועט יתן לב לשפוט
לבני אביון. החלושים ביותר בעבור העוני והקוטן
וידכא עושק. הבא לעשקם:

פסוק ה
ייראוך. בימיו ייראו ממך ישראל בעת זריחת השמש ולפני הארת הירח ר"ל בכל עת
דור דורים. ר"ל וכן יהיה כל ימי הדורות כי שלמה יכוון לב אנשי דורו אל המקום והם יכוונו לב בניהם וכן לעולם:

פסוק ו
ירד כמטר. תוכחת מוסרי שלמה ירד בחדרי לבות בני אדם לעשות פרי כאשר ירד המטר על הדשא הגזוז ממעל והשרשים נשארו מתחת אשר המטר הוא סבה למהר הצמיחה במהירות נפלא
זרזיף ארץ. הנוטף בארץ בעומק המחרישה:

פסוק ז
יפרח. יתגדל ויתעלה מעלה מעלה
ורוב שלום. יהיה לו רוב שלום ותתמיד עד שיבלה הירח ר"ל עד עולם:

פסוק ח
וירד. ימשול מים הדרומי הנקרא ים האדום עד ים הצפוני הוא ים אוקיינוס
ומנהר. היוצא מן העדן שהוא תחילת המזרח
עד אפסי ארץ. עד סוף המערב:

פסוק ט
ציים. אנשי הספינות הבאים ממרחק
עפר ילחכו. ר"ל יכפפו קומתם עד לארץ להשתחוות לו כמו המלחך העפר שכופף קומתו עד לארץ:

פסוק י
ואיים. יושבי איי הים
מנחה ישיבו. לפי שיהיה תמידי פעם אחר פעם לזה אמר לשון השבה וכן והשיב וגו' מאה אלף כרים (מלכים ב ג):

פסוק יב
כי יציל. הטובה ההיא יהיה לו בזכות אשר יציל האביון מצעקתו אשר יצעק מפני נוגשיו
ועני. גם את העני יציל ואת כל מי אשר אין לו עוזר:

פסוק יג
יחוס. יהיה חס על דל ואביון
יושיע. מיד הקמים עליהם :

פסוק יד
יגאל נפשם. לבל ילכדו בידי חושבי הרעות ועושי החמס
וייקר. דם האביונים יהיה יקר וחשוב בעיניו ויתן לב להציל ממות נפשם:

פסוק טו
ויחי. על כי יהיה נפש האביון יקרה בעיניו לזה יחיה אותו מהונו ואף יעשרנו כי יתן לו מן הזהב הבא משבא
ויתפלל. ובעבור זה יתפלל תמיד בעדו ויברך אותו כל היום:

פסוק טז
פסת בר. רבוי תבואה יצמח בארץ
בראש הרים. התבואה אשר תצמח בראש ההרים הנה מגודל הפירות ומרוב הרוח המצויה בהרים ירעשו הפירות כמו רעש עצי הלבנון
ויציצו מעיר. אנשי העיר יפריחו ממנה כעשב הארץ ר"ל יפרו וירבו ויתפשטו בארץ:

פסוק יז
יהי שמו. יזכר שמו לעולם
לפני שמש. לעולם כל ימי עמידת השמש יהיה נקרא שמו בשם שררה
ויתברכו בו. המברך את בנו יאמר בברכתו ישימך אלהים כשלמה
יאשרוהו. בעבור חכמתו וכשרון מעשיו:

פסוק יח
ברוך ה'. המקום יהא מבורך על הטובה שיעשה לשלמה
לבדו. כי אין מי לעשות נפלאות כמוהו:

פסוק יט
שם כבודו. שמו הראוי לכבודו
וימלא כבודו. כל בני עולם יכירו כבודו
אמן ואמן. הדבר הזה יאומן וכפל המלה לחזק הענין:

פסוק כ
כלו. נשלמו תפלת דוד כי המזמור הזה אמר סמוך למיתתו בעת שהמליך את שלמה ולא הוסיף לומר עוד ולא כתבה בסוף הספר כי ראה להשלים את הספר בהלולים בעבור רוב השבחים האמורים בהם: