פסוק ב
נודע. אז בעת מפלת סנחריב יהיה אלהים נודע ומפורסם ביהודה
בישראל. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ג
ויהי בשלם. אז ידעו הכל אשר סוכו ומדורו של המקום הוא בציון ובירושלים:

פסוק ד
שמה. סביבות ירושלים שבר וביטל להב ברזילי חצי הקשת
מגן וחרב. גם שבר מגן וחרב ואת המלחמה עד עולם מבלי תקומה:

פסוק ה
נאור אתה. אתה הוא המנהיר והמצהיל ויותר חזק מההרים אשר בהם חיות הטורפים והוא משל על חיל סנחריב :

פסוק ו
אשתוללו. חיל סנחריב שהיו אבירי לב למלחמה נעשו שוטים לבלי דעת לערוך מלחמה ונרדמו בשינה וכל אנשי החיל לא מצאו ידיהם לערוך מלחמה והוא ענין מליצה לומר שכולם נפלו פגרים מתים:

פסוק ז
מגערתך. שגערת בחיל סנחריב נרדם ונשתקע בשינה הרכב והסוס :

פסוק ח
ומי יעמוד. מי יוכל להתקיים
מאז אפך. משעה שחרה אפך משא"כ מחרון אף בשר ודם שלפעמים תש כחו:

פסוק ט
משמים. כאשר השמעת מן השמים דין משפט סנחריב אז כל יושבי הארץ יראו מישראל ושקטו מלהלחם בהם:

פסוק י
בקום. בעת קום אלהים לעשות משפט עמו לנקום נקמתם סיבה היא להושיע כל ענוי ארץ לעולם כי בזה יפחדו מלהרע להם:

פסוק יא
חמת אדם. החמה מה שעכו"ם כועסים על ישראל היא המביא ההודאה לה' כי סוף הדבר אשר חרבם תבא בלבם ויודו ישראל לה'
שארית חמות. ובעבור זאת תחגור מסביב לאסור ולקשור שארית החמה ר"ל לא יכעסו עוד מעתה:

פסוק יב
נדרו. אתם בני ישראל נדרו נדרים ושלמו אותם לה'
כל סביביו. העובדי כוכבים היושבים סביבות ירושלים בשומעם מפלת סנחריב יביאו מנחה בעבור המורא של ה' ופחד גאונו:

פסוק יג
יבצור. כי כאשר ימניע הגאוה והכעס של המושלים אז הוא נורא ומאויים למלכי ארץ כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם: