פסוק א
בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת
בקרב. יושב בקרב הדיינים וכאלו ישפוט עמהם וכפל הדבר לחוזק:

פסוק ב
עד מתי. הואיל וכן א"כ עד מתי תשפטו עול ולעולם תשאו פני הרשעים להחניפם בדבר המשפט:

פסוק ג
שפטו. לא כן עשו כ"א שפטו דל ויתום במשפט הראוי ולא תרחמו עליהם במשפט
הצדיקו. בעת המשפט אם הוא צדיק בריבו ולא תאמרו אזכה במשפט את העשיר בעל דינו שלא לביישו ואח"ז אודיעו שהדין עם שכנגדו:

פסוק ד
פלטו. מיד הבא לעשקם:

פסוק ה
לא ידעו. אין הדיינים נותנים לב לדעת ולהבין חומר העון והרי הם כההולך בחשיכה ואינו יודע במה יכשל
ימוטו. הלא בעבור קלקול הדין ימוטו מוסדי הארץ והיא קרובה לפול כי על שלשה דברים העולם עומד והדין אחד מהם כן ארז"ל:

פסוק ו
אני אמרתי. אמר בשם ה' הנה כאשר צויתי אתכם על הדינים אמרתי אז שבעבורם תהיו כמלאכים ולא תשלוט בכם המיתה
ובני עליון. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ז
אכן. באמת הואיל ואין אתם נזהרים בה תמותו כמו שמת אדם הראשון על שלא נזהר במצותי
וכאחד השרים. העושקים דלים הרוצצים אביונים כי ע"פ רוב יד השרים במעל הזה :

פסוק ח
שפטה הארץ. הואיל ואין דין למטה שפוט אתה דין עני ואביון
כי אתה תנחל וגו'. הלא אף בכל גויי הארץ תאהב העניים דכאי הרוח והנחלתם לך לנחלה לזה שפוט את משפטם: