פסוק ב
אל דמי לך. לא יהיה לך דומיה על מה שעכו"ם מריעים לישראל
אל תחרש. אל תשתוק ואל תנוח מלהפרע מהם:

פסוק ג
יהמיון. לכלות את ישראל
נשאו ראש. מרימים ראש ועולים מעלה מעלה:

פסוק ד
יערימו סוד. מערימין עצה בסוד לבל יגלה עצתם לחשוב רע על ישראל הצפונים ונסתרים בצלך לבטוח בך:

פסוק ה
אמרו. אומרים זה לזה נכריתם מהיות עוד גוי ולא יזכרו עוד:

פסוק ו
עליך. כרתו ביניהם ברית לקום עליך להשחית עמך:

פסוק ז
אהלי אדום. והם בני אדום יושבי אוהלים
והגרים. המה בני הגר שילדה מבעל אחר לא מאברהם:

פסוק ט
גם אשור. עם כי ראו גבורת ה' במחנה סנחריב מ"מ לא לקחו מוסר וחברו עצמם עמהם והיו מעולם לעזר לבני לוט המה עמון ומואב הנלחמים בישראל:

פסוק י
כמדין. שנפלו בידי גדעון כמ"ש בשופטים (ז)
כסיסרא כיבין. שנשטפו בנחל קישון בימי דבורה וברק:

פסוק יא
נשמדו בעין דאר. על מדין הוא חוזר
היו דומן. היו למדרך כף הרגל כדומן שע"פ האדמה:

פסוק יב
שיתמו. שים הנדיבים שבהם
כעורב וגו'. והם היו שרי מדין:

פסוק יג
אשר. על אשר אמרו נירש מקום המקדש והוא מדור אלהים:

פסוק יד
כגלגל. הוא הגדל בראש הקוצים המתגלגל ע"י הרוח :

פסוק טו
תבער יער. כי על שהעצים סמוכים זה לזה לכן כשבוער בו האש הולך ושורף הכל
תלהט הרים. כי הרוח המצוי בהרים נושב בהלהב ואין נוח לכבותו:

פסוק טז
כן תרדפם. לכלות הכל מבלי שארית:

פסוק יז
ויבקשו. אז יתחרטו על מעשיהם ויבקשו שמך:

פסוק יח
יבושו. אבל לא יועילו בבקשתם כי יבושו ויבהלו עד עולם:

פסוק יט
וידעו. אז ידעו הכל כי אתה לבדך שמך ה' המורה שהממשלה בידך ואין זולתך ואתה הוא העליון על כולם ור"ל שאפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ"ש גבור למעלה: