פסוק ב
מה ידידות. מה מאוד אהובות וחביבות משכנותיך:

פסוק ג
נכספה. בגולה יאמרו נפשי מתאוית לבוא לחצרות ה' ולבי ובשרי יתאוו לרנן בה אל ה':

פסוק ד
גם צפור. יתאונן על חרבנה ואומר שגם צפור מצאה בית במקום המזבח ודרור מצאה בה לעצמה קן אשר שתה שם אפרוחיה
את מזבחותיך. עם מזבחותיך ר"ל על המזבחות:

פסוק ה
אשרי יושבי. אשרי לזה שיחיה בבניינה ויהיה מיושבי ביתך ויהללוך עוד שם עד עולם:

פסוק ו
עוז לו בך. המשים עוזו ומבטחו בך
מסילות בלבבם. בכל עת חושבים בלבבם המסילות העולות לבית ה' :

פסוק ז
עוברי. להיות עולה ברגל עם העוברים דרך עמק הבכא שגדלים שם החוחים וכן ממול בכאים (שמואל ב ה)
מעין ישיתוהו. בעבורם ישים שם ה' מעיינות מים למען ימצאו לשתות
יעטה מורה. המורה להם את הדרך אשר ילכו בה יהיה עטוי ומעוטף בברכות כי כל ההולכים יברכוהו כי על מבועי מים ינהלם:

פסוק ח
ילכו וגו'. ירבו העולים עד כי ילכו מצבא אנשים אל צבא אנשים ויפגשו כתות רבות אשר ילכו להיות נראים אל פני ה' בציון:

פסוק י
מגננו. בה"מ שהוא לנו למגן ולמחסה ראה אותו וזכור בו
והבט. שא פני דוד משיחך ולמענו עשה שלא יהיה בחנם טרחתו על בה"מ:

פסוק יא
כי טוב וגו'. לזה אני מתאוה לראות בבניינה כי יותר טוב לי לשבת בחצריך יום א' מלשבת אלף שנים בארץ העמים ואם יהיה בשלוה
בחרתי. יותר אבחר לחסות בסף השער של בית ה' מלדור דירה שלימה בבית העכו"ם:

פסוק יב
כי שמש. כי מעולם תאיר לנו כשמש ותגן עלינו לזה מובטח אני כי עוד יתן לנו חן וכבוד ולא ימנע את הטוב מלתתו לההולכים בדרך תמים: