פסוק ב
רצית. כמו שרצית את ארצך מאז והשבת שבות יעקב מגלות בבל:

פסוק ג
נשאת. כי מחלת עונם וכסית חטאתם עד עולם לא יזכר:

פסוק ד
אספת. הכנסת עברתך לבל תכעוס בהם
השיבות. חזרת מחרון אפך:

פסוק ה
שובנו. כן שובנו מגלות אדום והפר כעסך אשר עמנו :

פסוק ו
הלעולם. וכי עד עולם תכעוס בנו וכי תמשוך אפך לסוף כל הדורות:

פסוק ז
הלא אתה. הלא סוף הדבר תשוב תחיינו מן הגלות וישמחו עמך בישועתך:

פסוק ח
הראנו. לזה הראה לנו חסדך במהרה בימינו:

פסוק ט
אשמעה. הן שומע אני מה ידבר האל אשר ידבר שלום אל עמו ומבטיחם שלא ישובו לחטוא עוד:

פסוק י
אך קרוב. ר"ל אין הדבר קשה כי קרוב לפני ה' וקלה בעיניו להביא ליראיו ישעו ולשכון כבוד בארצנו:

פסוק יא
חסד ואמת. החסד והאמת פוגשים זה בזה ר"ל האחד תלוי בחבירו כשנדבר אמת תבוא חסד אל
נשקו. פגשו זה בזה ונשקו יחד ר"ל תלוים המה זה בזה כשנעשה צדק תבוא השלום:

פסוק יב
אמת. כשתתרבה האמת בארץ אז יהיה הצדק נשקף מן השמים להראות ע"פ הארץ:

פסוק יג
גם ה' וגו'. ר"ל מלבד גמול המעשה יתן גם את הטוב מה שהבטיח בחסדו:

פסוק יד
צדק. כל איש יהלך לפניו הצדק, ר"ל שיהיה הצדק תמיד נוכח עיניו וישים פעמיו לדרך הצדק ללכת אחריה וכפל הדבר לחוזק: