פסוק א
תפלה למשה. י"א מזמורים שמכאן עד לדוד מזמור משה אמרם ודוד יסדם בספרו
איש האלהים. ר"ל שהיה נביא
ה' מעון. אתה לנו למחסה בכל דור ודור כמו המדור המציל מזרם וממטר:

פסוק ב
בטרם. עד לא יולדו ונבראו ההרים ועד לא חוללת הארץ ותבל ומטרם שהיה העולם ועד סוף ימי העולם בכל עת אתה אל ר"ל חזק ובעל היכולת:

פסוק ג
תשב אנוש. אתה משיב את האדם מן רוב אומץ חזקו אשר יהיה מדוכא ביסורים המחלישים כח ובזה כאלו תאמר לבני אדם שובו מדרכיכם הרעים על כי אין יסורים בלא עון:

פסוק ד
כי אלף שנים. ר"ל ע"י היסורים כאילו תאמר להאדם הלא אף אם תחיה אלף שנים הלא יהיה בעיניך כיום אתמול כאשר יעבור כי אחר שעבר הזמן מה לו אם היה זמן מרובה או זמן מועט הלא הלך לו ואיננו
ואשמורה בלילה. וכמו משמורה אחת ממשמרות הלילה כי לאחר שעבר הזמן משמר אחד ואלף שנים לאחת תחשב:

פסוק ה
זרמתם. מרוצת חייהם המה כחלום השינה כי בהקיצו אין דבר מדברי החלום כן אין ממש בחיי האדם
בבקר. ר"ל בימי הנעורים לבד מחדש ומחליף כח כחציר הזה שרק בבוקר יחליף כח:

פסוק ו
בבקר יציץ. אם בבקר יציץ ומחליף כח הלא לערב בימי הזקנה ימולל ויבש ודומה הוא לחציר הנתייבש אחר שזרחה החמה עליו כל היום:

פסוק ז
כי כלינו. עתה ידבר על לשון בני הגלות שיאמרו אם חיי כל אדם הוא הבל אף אם המה בשלוה כל שכן אנחנו בגלות אשר כלינו באפך שאנפת בנו על עונותינו
ובחמתך. הוא כפל במ"ש :

פסוק ח
שתה. שמת
עונותינו לנגדך. לזכור בהם ולפרוע עליהם גמול
עלומינו. השגיאות שהמה נעלמים מאתנו תשימם מול מאור פניך לזכור גם בהם ולשלם גמול גם עליהם:

פסוק ט
פנו. הלכו להם בעברה וזעם הבאה מעמך
כלינו. אנחנו בעונותינו גורמים כליון שנותינו להיות נמשך זמן דבור בעלמא:

פסוק י
בהם. במספרם יהיו שבעים שנה
ואם בגבורות. ואם בהתגברות כח הטבע יהיו שמונים שנה
ורהבם. אף התוקף והאומץ של השנים ההם המה יגיעה וצער
כי גז. לפי שלא יארכו ימי האומץ כי מהר יוכרת ויעוף א"כ האומץ שהיה בתחילה גרמה להוסיף הצער בהעדרו:

פסוק יא
מי יודע. בימים מועטים כאלה מי יוכל לדעת חוזק אפך על מה הוא ולהיות נשמר ממנו
וכיראתך. כאשר יראתך נעלמת מלדעת איך נירא את ה' כן נעלמה עברתך מלדעת על מה אתה מתמלא עברה וזעם כי אין להשיג בימים מועטים כאלה :

פסוק יב
למנות. לפי מנין ימינו שהמה קצרים כן הודע נא דרכיך ר"ל לפי ערך מעט השנים כן תרבה לנו חכמה לדעת הכל במעט זמן ואז נביא גם אנו לבב חכמה ר"ל אם תתן בנו הרבה חכמה אז נחשוב לתור ולחפש בה לבוא אל תוכן עומק הדבר:

פסוק יג
שובה ה'. שוב מחרון אפך עד מתי תחרה עוד
והנחם. חשוב על עבדיך מחשבה אחרת להיות מרוצה להם:

פסוק יד
בבוקר. בכל בוקר
ונרננה. בהודות והלל
ונשמחה וגו'. כי תשוב להיטיב לנו בעבור רוב ההודאה וההלל וכן יהיה הולך וחוזר חלילה כל הימים:

פסוק טו
כימות. כמנין הימים אשר ענית אותנו וכפי השנים אשר ראינו רעה וכפל הדבר במ"ש:

פסוק טז
יראה. פועל ידיך יהיו נראים אל עבדיך וגם על בניהם אחריהם תהיה ההדר מעמך:

פסוק יז
ויהי נועם. נעימות ה' יהיה עלינו
כוננה עלינו. הכן עלינו להיות מתוקן בידינו ולא יארע לנו תקלה בעת נעשה את המעשה
כוננהו. הכן את המעשה ההיא שלא יארע בה תקלה והפסד מה: